פְּרַוְרּיתְתיםּ צַ'ה ניוְרּיתְתיםּ צַ'ה גַ'נָא נַה וידוּר אָסוּרָאהּ נַה שַׂוּצַ'םּ נָאפּי צָ'אצָ'ארוֹ נַה סַתְיַםּ תֵשׁוּ וידְיַתֵא
פְּרַוְרּיתְתים—פעילות נאותה; צַ'ה—ו-; ניוְרּיתְתים—פעילות לא נאותה; צַ'ה—ו-; גַ'נָאהּ—אנשים; נַה—לעולם לא; וידוּהּ—יודעים; אָסוּרָאהּ—בעלי תכונות זדוניות; נַה—לעולם לא; שַׂוּצַ'ם—ניקיון; נַה—ולא; אַפּי—גם; צַ'ה—ו-; אָצָ'ארַהּ—התנהגות; נַה—לעולם לא; סַתְיַם—יושר; תֵשׁוּ—בהם; וידְיַתֵא—יש.
תרגום
הדמונים אינם יודעים מה מותר לעשות ומה אסור, הם משוללים ניקיון, התנהגות נאותה או מידה של יושר ואמת.
כל חברה תרבותית מושתתת על מערכת כלשהי של כללים דתיים עתיקי יומין. בשעה שהם אינם נשמרים, החברה הופכת לדמונית. בעיקר האָרְיַנים, שאימצו את התרבות הוֵדית ונחשבים למתקדמים ביותר מבחינה תרבותית, מחשיבים לדמונים את כל מי שלא מקיימים את כללי הכתובים. משום כך נאמר כאן שהדמונים אינם מכירים את כללי הכתובים, ואינם נוטים לקיימם; רובם אינם מכירים אותם, ומי שמכירים, אינם נוטים לקיימם. אין להם אמונה בכללים הוֵדיים, הם אינם נוהגים על פיהם ואינם נקיים — לא מבפנים ולא מבחוץ. רחצה, צחצוח שיניים, גילוח, החלפת הבגדים וכו' — אלה חשובים מאוד לשמירת ניקיון הגוף. ניקיון פנימי מושג על ידי זכירת שמותיו של אלוהים תמיד וזמרת הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. הדמונים אינם נוטים אחר כללים שכאלה לשמירת הניקיון הפנימי והחיצוני. רבים גם הכללים שנוגעים להתנהגותו של האדם, והם מצויים למשל במַנוּ-סַמְּהיתָא, שמהווה את ספר החוק למין האנושי. ההינדים נוהגים על פי ספר זה עד עצם היום הזה. חוקי ירושה וחוקים משפטיים נוספים לקוחים ממנו. למרות המצב החברתי הקשה, לא מוכנים הדמונים למלא כללים מועילים שכאלה, ואינם נכונים ללמוד מניסיונם של חכמים דגולים וחוקיהם.