אַהַנְֹקָארַםּ בַּלַםּ דַרְפַּםּ קָאמַםּ קְרוֹדְהַםּ צַ'ה סַמְּשְׂריתָאהּ מָאם אָתְמַה-פַּרַה-דֵהֵשׁוּ פְּרַדְוישַׁנְתוֹ 'בְּהְיַסֻוּיַקָאהּ
אַהַנְֹקָארַם—עצמי כוזב; בַּלַם—כוח; דַרְפַּם—גאווה; קָאמַם—תאווה; קְרוֹדְהַם—כעס; צַ'ה—ו-; סַמְּשְׂריתָאהּ—מוצאים מקלט ב-; מָאם—בי; אָתְמַה—בשלהם; פַּרַה—ובאחרים; דֵהֵשׁוּ—גופים; פְּרַדְוישַׁנְתַהּ—מנאצים; אַבְּהְיַסֻוּיַקָאהּ—מקנאים.
תרגום
הדמונים, המבולבלים על ידי זהות כוזבת, כוח, גאווה, תאווה וכעס, מקנאים באל שנמצא בגופם ובגוף זולתם, ומנאצים את דת האמת.
מאחר שאדם דמוני מתנגד תמיד לעליונותו של אלוהים, הוא אינו נוטה להאמין בכתבי הקודש. אדרבה, הוא עוין אותם, כמו גם את קיומו של האל. למעשה, יוקרתו הכוזבת, ממונו וכוחו הם אלה שמשטים בו, שהרי הוא אינו יודע שחיים אלה מכינים את חייו הבאים. מכאן שלמעשה הוא פועל נגד עצמו, וכן נגד זולתו; הוא אלים כלפי גופים אחרים וכלפי גופו שלו, וברוב בערותו מתעלם מכוחו העליון של אלוהים. בגלל קנאתו באלוהים ובכתובים, הוא מנסה בטיעונים כוזבים להכחיש את קיומם וסמכותם. הוא חושב את עצמו לעצמאי ורב כוח לפעול כרצונו. ומאחר שאין חזק או עשיר ממנו, הרי שאיש לא יכול לעוצרו. את מי שמהווה סכנה להתרחבות פעילותו החושית הוא רואה כאויב, ומתכנן להתנכל לו בכוחו.