דַמְבְּהוֹ דַרְפּוֹ 'בְּהימָאנַשׂ צַ'ה קְרוֹדְהַהּ פָּארוּשְׁיַם אֵוַה צַ'ה אַגְ'נָֿאנַםּ צָ'אבְּהיגָ'אתַסְיַה פָּארְתְהַה סַמְפַּדַם אָסוּרִים
דַמְבְּהַהּ—גאווה; דַרְפַּהּ—יהירות; אַבְּהימָאנַהּ—שחצנות; צַ'ה—ו-; קְרוֹדְהַהּ—כעס; פָּארוּשְׁיַם—גסות; אֵוַה—אכן; צַ'ה—ו-; אַגְ'נָֿאנַם—בערות; צַ'ה—ו-; אַבְּהיגָ'אתַסְיַה—אדם אשר נולד עם; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; סַמְפַּדַם—התכונות; אָסוּרִים—של הטבע הזדוני.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, גאווה, יהירות, שחצנות, כעס, גסות ובערות — תכונות אלה שייכות לבעלי הטבע הדמוני.
פסוק זה מתאר את דרך המלך לגיהינום. אנשים דמוניים, אף על פי שאינם מקיימים את עקרונות הדת, מבקשים להתפאר בדתיות ובידיעה רבה במדע הרוחני. הם מתגאים תמיד בהשכלתם או בממונם. הם מחפשי הערצה ודורשי כבוד, גם מבלי להיות ראויים לכך. הם מתכעסים על שטויות ומדברים בגסות, ואינם יודעים מה ראוי לעשות ומה לא. תשוקותיהם או חשקיהם הרגעיים מכתיבים את מעשיהם כליל, והם אינם מקבלים כל סמכות. התכונות הדמוניות הללו טמונות בהם כבר מרגע היוולדם, אולם נחשפות רק עם התבגרם.