תְרי-וידְהַםּ נַרַקַסְיֵדַםּ דְוָארַםּ נָאשַׂנַם אָתְמַנַהּ קָאמַהּ קְרוֹדְהַס תַתְהָא לוֹבְּהַס תַסְמָאד אֵתַת תְרַיַםּ תְיַגֵ'ת
תְרי-וידְהַם—משלושה סוגים; נַרַקַסְיַה—של גיהנום; אידַם—זה; דְוָארַם—שער; נָאשַׂנַם—הרסני; אָתְמַנַהּ—של העצמי; קָאמַהּ—תאווה; קְרוֹדְהַהּ—כעס; תַתְהָא—כמו כן; לוֹבְּהַהּ—חמדנות; תַסְמָאת—לכן; אֵתַת—אלה; תְרַיַם—שלושה; תְיַגֵ'ת—אדם חייב לוותר.
תרגום
שלושה שערים מוליכים לגיהינום זה — תאווה, כעס וחמדנות. על כל אדם שפוי לזונחם, שהרי הם מובילים להידרדרות הנשמה.
מתוארת כאן ראשיתם של חיים דמוניים. כעס וחמדנות מתעוררים כשנכשל הניסיון לספק את התאווה. מכאן שאדם שפוי, שאינו חפץ להידרדר למיני חיים נתעבים, חייב לנסות לנטוש שלושה אויבים אלה, שהרי בכוחם להכחיד את העצמי ולסכל כל סיכוי לגאולה מהשעבוד החומרי.