אָתְמַה-סַמְבְּהָאויתָאהּ סְתַבְּדְהָא דְהַנַה-מָאנַה-מַדָאנְויתָאהּ יַגַ'נְתֵא נָאמַה-יַגְ'נַֿיְס תֵא דַמְבְּהֵנָאוידְהי-פֻּוּרְוַקַם
אָתְמַה-סַמְבְּהָאויתָאהּ—שאננים; סְתַבְּדְהָאהּ—חסרי בושה; דְהַנַה-מָאנַה—של עושר ויוקרה כוזבת; מַדַה—באשליה; אַנְויתָאהּ—שקועים; יַגַ'נְתֵא—הם מבצעים הקרבות; נָאמַה—בעבור שם בלבד; יַגְ'נַֿיְהּ—עם הקרבות; תֵא—הם; דַמְבְּהֵנַה—מתוך גאווה; אַוידְהי-פֻּוּרְוַקַם—מבלי לעקוב אחר כל חוקים או כללים.
תרגום
בהיותם מרוצים מעצמם וחסרי בושה תמיד, ומבוסמים מממונם ומיוקרתם הכוזבת, הם מבצעים מדי פעם בגאוותם הקרבות לראווה, מבלי לקיים כל חוקים או כללים.
אנשים דמוניים הם מלאי חשיבות עצמית. הם מבצעים לכאורה טקסי דת או הקרבות, אך מבלי להתחשב בסמכות כלשהי או בכתבי הקודש. בגלל שאינם מאמינים בסמכות, הרי שחוצפתם היא ללא גבול. דמונים שכאלה נוטלים לעתים את תפקיד המטיף, ואף שהם מוליכים את הציבור שולל, הם נודעים כמתקני דת או כהתגלויות אלוהים. הם עורכים הקרבות ראוותניות, או סוגדים לאלים למחצה, או ממציאים להם אלוהים. בציבור מפרסמים אותם כאלוהים וסוגדים להם, ושוטים חושבים אותם למתקדמים בעקרונות הדת או במדע הרוחני. הם עוטים את בגד הנזיר, ובלבוש זה מבצעים שטויות למכביר. למעשה, האיסורים שחלים על מי שפרש מן העולם הם רבים מאוד, אלא שהדמונים מתעלמים מהם. הם סבורים שאיש-איש ונתיבו שלו, ואינם מקבלים שום דרך מוחלטת. המילה אוידְהי-פֻּוּרְוַקַם, שפירושה התעלמות מכללים, מודגשת כאן במיוחד. כל זה מקורו בבערות ובאשליה.