בהגווד גיטה - 16.22

אֵתַיְר וימוּקְתַהּ קַוּנְתֵיַה  תַמוֹ-דְוָארַיְס תְריבְּהיר נַרַהּ אָצַ'רַתְי אָתְמַנַהּ שְׂרֵיַס  תַתוֹ יָאתי פַּרָאםּ גַתים

אֵתַיְהּ—מאלה; וימוּקְתַהּ—בהיותו משוחרר; קַוּנְתֵיַה—הו בן-קוּנְתִי; תַמַהּ-דְוָארַיְהּ—משערי הבערות; תְריבְּהיהּ—משלושה סוגים; נַרַהּ—איש; אָצַ'רַתי—מבצע; אָתְמַנַהּ—עבור העצמי; שְׂרֵיַהּ—ברכה; תַתַהּ—לאחר מכן; יָאתי—הוא הולך; פַּרָאם—העליון; גַתים—היעד.

תרגום

הו בן-קוּנְתִי, אדם שהצליח ונמלט משלושת שערי הגיהינום, מכוון את מעשיו להגשמה עצמית ומשיג בהדרגה את היעד העליון.

התעמקות

שלושה אויבים לו לאדם — תאווה, כעס וחמדנות — וחשוב להיזהר מפניהם. טוהרו של אדם נבחן על פי מידת השתחררותו מאלה. שהרי רק כשנפטרים מהם אפשר למלא את כללי הספרות הוֵדית, שמרוממים למישור ההבנה הרוחנית. מי שזכה והתעלה לתודעת קְרּישְׁנַּה על ידי תרגול, הצלחתו מובטחת. הספרות הוֵדית מתארת את דרכי הפעולה והתגובה לצורך היטהרות. השיטה כולה מושתתת על נטישת תאווה, חמדנות וכעס. התקדמות בתהליך זה מרוממת לשלב העליון של הגשמה עצמית, שמגיעה לשלמותה בשירות מסור; ושירות מסור מבטיח את גאולתה של הנשמה המותנית. משום כך מחלקת השיטה הוֵדית את החברה לארבעה שלבים רוחניים ולארבעה מעמדות. כללים שונים חלים על כל אחת מן הקבוצות הללו, ומי שנוהג על פיהם, יתעלה למישור העליון של הבנה רוחנית, ואז גאולתו מובטחת.