סַרְוַה-דְוָארֵשׁוּ דֵהֵא 'סְמין פְּרַקָאשַׂה אוּפַּגָ'איַתֵא גְ'נָֿאנַםּ יַדָא תַדָא וידְיָאד ויוְרּידְדְהַםּ סַתְתְוַם איתְי אוּתַה
סַרְוַה-דְוָארֵשׁוּ—בכל השערים; דֵהֵא אַסְמין—בגוף הזה; פְּרַקָאשַׂהּ—תכונת ההארה; אוּפַּגָ'איַתֵא—מתפתחת; גְ'נָֿאנַם—ידע; יַדָא—כאשר; תַדָא—אז; וידְיָאת—דע; ויוְרּידְדְהַם—גוברת; סַתְתְוַם—מידת הטוֹבוּת; איתי אוּתַה—כך נאמר.
תרגום
גילויי מידת הטוֹבוּת נחווים כאשר שערי הגוף כולם מוארים בידע.
בגוף ישנם תשעה שערים: שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחיריים, פה, איבר מין ופתח הפרשה. בשעה שאלה מוארים בסימניה של טוֹבוּת, הרי שהאדם שרוי בטוֹבוּת. בהשפעתה של מידה זו רואים את הדברים כמו שהם, שומעים אותם כמו שהם וטועמים אותם כמו שהם. האדם מיטהר אז מבפנים ומבחוץ. סימנה של טוֹבוּת הוא שסימני אושר ניכרים בשערים כולם.