נָאנְיַםּ גוּנֵּבְּהְיַהּ קַרְתָארַםּ יַדָא דְרַשְׁטָאנוּפַּשְׂיַתי גוּנֵּבְּהְיַשׂ צַ'ה פַּרַםּ וֵתְתי מַד-בְּהָאוַםּ סוֹ 'דְהיגַצְ'צְ'הַתי
נַה—אין; אַנְיַם—אחר; גוּנֵּבְּהְיַהּ—מאשר המידות; קַרְתָארַם—מבצע; יַדָא—כאשר; דְרַשְׁטָא—הרואה; אַנוּפַּשְׂיַתי—רואה כראוי; גוּנֵּבְּהְיַהּ—למידות; צַ'ה—ו-; פַּרַם—נשגב; וֵתְתי—יודע; מַת-בְּהָאוַם—אל טבעי הרוחני; סַהּ—הוא; אַדְהיגַצְ'צְ'הַתי—מתעלה.
תרגום
מי שרואה כראוי שבמעשים כולם מבצעות הפעולה היחידות הן מידות הטבע, ומכיר את האל העליון אשר נשגב למידות אלה — זוכה בטבעי הרוחני.
מי שלומד על פעילותן של מידות הטבע ממורים דגולים יוכל להתעלות מעבר להן. קְרּישְׁנַּה הוא המורה הרוחני האמיתי, ועתה הוא מורה את הידע הרוחני לאַרְג'וּנַה. מכאן שרק מי שמודע כולו לקְרּישְׁנַּה יכול ללמד את מדע הפעולה על פי המידות. מי שאינו לומד מאדם שכזה, בסך הכול מולך שולל. הוראותיו של מורה רוחני אמיתי מלמדות על מעמדה הרוחני של ישות החיים, גופה החומרי, חושיה, כיצד הסתבכה בחומר, וכיצד היא מושפעת ממידות הטבע. היא חסרת ישע בשבי המידות, אולם עם הבנת מעמדה האמיתי, הריהי מתעלה למישור הנשגב ומתחילה בחיים רוחניים. למעשה, לא ישות החיים היא מבצעת הפעולות השונות; היא נאלצת לפעול בהתאם לגוף המסוים שהוטלה לתוכו, גוף שמושפע מצירוף כלשהו של מידות הטבע. הבנת מעמדה האמיתי אינה אפשרית ללא סיועו של בר סמכא רוחני. בחברתו היא נוכחת במעמדה, והבנה זו מביאה אותה ליציבות בתודעת קְרּישְׁנַּה. מי שמודע לקְרּישְׁנַּה אינו מושפע עוד ממידות הטבע. בפרק השביעי כבר נאמר שמי שמתמסר לקְרּישְׁנַּה נחלץ מפעולות הטבע החומרי. מי שמבין את הדברים כמו שהם משתחרר בהדרגה מהשפעת הטבע.