מָאםּ הי פָּארְתְהַה וְיַפָּאשְׂריתְיַה יֵא 'פי סְיוּהּ פָּאפַּה-יוֹנַיַהּ
סְתְרייוֹ וַיְשְׂיָאס תַתְהָא שֻׂוּדְרָאס תֵא 'פּי יָאנְתי פַּרָאםּ גַתים
מָאם—בי; הי—אכן; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; וְיַפָּאשְׂריתְיַה—מוצאים בי מקלט; יֵא—אלו ש-; אַפּי—אפילו; סְיוּהּ—אם יהיו; פָּאפַּה-יוֹנַיַהּ—נולדו במשפחה נחותה; סְתְרייַהּ—נשים; וַיְשְׂיָאהּ—סוחרים; תַתְהָא—כמו גם; שֻׂוּדְרָאהּ—אנשים ממוצא נחות; תֵא אַפּי—גם הם; יָאנְתי—מגיעים; פַּרָאם—העליון; גַתים—אל היעד.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, מי שמוצאים בי את מקלטם, אפילו אם מוצאם נמוך – נשים, וַיְשְׂיות (סוחרים), ושֻׂוּדְרות (פועלים) — יכולים להגיע ליעד העליון.
האל מכריז כאן במפורש ששירות מסור אינו מבחין בין נחותי המעמד לנעלים. חלוקה כזו מקורה בתפיסת חיים חומרית, וזו נעדרת אצל מי שעוסק בשירות נשגב לאל. הכול זכאים להגיע ליעד העליון. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (2.4.18) נאמר שחברתו של דָבֵק טהור יכולה לטהר אפילו את הנחותים מכול, הצַ'נְּדָּאלות (אוכלי כלבים). השירות המסור והדרכתו של דָבֵק טהור חזקים מאוד — עד כדי ביטול ההבדלים שבין המעמדות השונים; הכול רשאים לתרגלו. אפילו הפשוט שבאדם ייטהר אם יחסה בדָבֵק טהור ויודרך על-ידו. האנשים נחלקים על פי מידות הטבע — מידת הטוֹבוּת (בְּרָאהְמַנּים, משכילים), מידת הלהיטות (קְשַׁתְרייות, אנשי מנהל), עירוב של להיטות ובערות (וַיְשְׂיות, סוחרים) ומידת הבערות (שֻׂוּדְרות, פועלים). נחותים עוד יותר הם מי שנולדו למשפחות חטאות. אלה נקראים צַ'נְּדָּאלות. בני המעמדות הגבוהים אינם ששים לרוב להתרועע עם נחותי מעמד שכאלה. אלא שבכוחם של שירות מסור ודָבֵק טהור לרומם את נחותי המעמד לשלמות החיים העליונה. הדבר אפשרי כאשר מוצאים מקלט בקְרּישְׁנַּה. המילה וְיַפָּאשְׂריתְיַה מורה כאן על מציאת מקלט מוחלט בקְרּישְׁנַּה. אדם שכזה הופך לגדול אף מגדולי הגְ'נָֿאנִים והיוגים.