יַת קַרוֹשׁי יַד אַשְׂנָאסי יַג' ג'וּהוֹשׁי דַדָאסי יַת יַת תַפַּסְיַסי קַוּנְתֵיַה תַת קוּרוּשְׁוַה מַד-אַרְפַּנַּם
יַת—את מה ש-; קַרוֹשׁי—אתה עושה; יַת—את מה ש-; אַשְׂנָאסי—אתה אוכל; יַת—את מה ש-; ג'וּהוֹשׁי—אתה מקריב; דַדָאסי—אתה מחלק; יַת—את מה ש-; יַת—את אלו ש-; תַפַּסְיַסי—הסיגופים שאתה מבצע; קַוּנְתֵיַה—הו בן-קוּנְתִי; תַת—את זה; קוּרוּשְׁוַה—עשה; מַת—אליי; אַרְפַּנַּם—כמנחה.
תרגום
הו בן-קוּנְתִי, כל אשר תפעל, תאכל, תגיש או תחלק, גם כל סיגוף — עשה כמִנחה לי.
אל לו לאיש לשכוח את קְרּישְׁנַּה ולו לרגע, ומכאן שחובתו לעצב את חייו בהתאם. על כולם לעבוד לקיום גופם ונשמתם יחדיו. לכן קְרּישְׁנַּה מציע לעבוד למענו. על כולם לאכול, אז שיאכלו את שאריות המזון שהוגש כמנחה לקְרּישְׁנַּה. כל אדם תרבותי מבצע טקסי דת כלשהם; קְרּישְׁנַּה ממליץ, "עשה זאת בשבילי." זה נקרא אַרְצַ'נַה. הכול נוטים לתרום ולהעניק צדקה; קְרּישְׁנַּה אומר, "תן לי." פירושו של דבר שיש להשקיע כל כסף עודף בקידום התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. האנשים כיום נוטים מאוד לתרגל מדיטציה, אלא שתרגול אמיתי של מדיטציה אינו מעשי ביותר בתקופתנו. מכל מקום, מי שמתרגל הגות מתמדת בקְרּישְׁנַּה, עשרים וארבע שעות ביממה, ומזמר את המַנְתְרַה הַרֵא קְרּישְׁנַּה בעזרת חרוזיו, הוא גדול המודטים וגדול היוגים. הפרק השישי של הבְּהַגַוַד-גִיתָא מאשש זאת.