אַהַםּ קְרַתוּר אַהַםּ יַגְ'נַֿהּ סְוַדְהָאהַם אַהַם אַוּשַׁדְהַם מַנְתְרוֹ 'הַם אַהַם אֵוָאגְ'יַם אַהַם אַגְניר אַהַםּ הוּתַם
אַהַם—אני; קְרַתוּהּ—המנחה הוֵדית; אַהַם—אני; יַגְ'נַֿהּ—הקרבת הסְמְרּיתי; סְוַדְהָא—המנחה; אַהַם—אני; אַהַם—אני; אַוּשַׁדְהַם—עשב המרפא; מַנְתְרַהּ—מזמור נשגב; אַהַם—אני; אַהַם—אני; אֵוַה—אכן; אָגְ'יַם—חמאה מזוככת; אַהַם—אני; אַגְניהּ—אש; אַהַם—אני; הוּתַם—מנחה.
תרגום
אולם אני הוא הפולחן, אני ההקרבה, המנחה לאבות, עשב המרפא והמזמור הנשגב. אני הוא החמאה, האש והמנחה.
גם ההקרבה הוֵדית הידועה כגְ'יוֹתישְׁטוֹמה היא קְרּישְׁנַּה. הוא גם המַהָא-יַגְ'נַֿה הנזכרת בסְמְרּיתי. המנחה אשר מוגשת לפּיתְרּילוֹקַה, או ההקרבה לסיפוקם של האבות בפּיתְרּילוֹקַה, אשר נחשבת לסוג של סם מרפא בצורת חמאה מזוקקת, אף היא קְרּישְׁנַּה. גם המַנְתְרות אשר מזומרות במהלך ההקרבה הן קְרּישְׁנַּה, גם שאר מוצרי החלב שמותקנים לצורך ההקרבה הם קְרּישְׁנַּה, וגם האש היא קְרּישְׁנַּה, שהרי האש היא אחד מחמשת היסודות החומריים ונחשבת לאנרגיה נפרדת שלו. במילים אחרות, ההקרבות הוֵדיות שנזכרות במדור הקַרְמַה-קָאנְּדַּה של הוֵדות — כולן קְרּישְׁנַּה. כלומר, מי שעוסקים בשירות מסור לקְרּישְׁנַּה, כאילו ביצעו כבר את כל ההקרבות הנזכרות בוֵדות.