בהגווד גיטה - 9.12

מוֹגְהָאשָׂא מוֹגְהַה-קַרְמָאנּוֹ  מוֹגְהַה-גְ'נָֿאנָא ויצֵ'תַסַהּ רָאקְשַׁסִים אָסוּרִיםּ צַ'יְוַה  פְּרַקְרּיתיםּ מוֹהינִיםּ שְׂריתָאהּ

מוֹגְהַה-אָשָׂאהּ—תקוותם היא לשווא; מוֹגְהַה-קַרְמָאנַּהּ—פעילותם התועלתנית נדונה לכישלון; מוֹגְהַה-גְ'נָֿאנָאהּ—הידע שלהם הוא חסר תועלת; ויצֵ'תַסַהּ—מבולבלים; רָאקְשַׁסִים—זדוני; אָסוּרִים—כופר; צַ'ה—גם; אֵוַה—אכן; פְּרַקְרּיתים—בטבע; מוֹהינִים—מבלבל; שְׂריתָאהּ—חוסים.

תרגום

אלה שנתונים לבלבול שכזה נמשכים אחר השקפות דמוניות ומשוללות אמונה. בשבי האשליה, תקוותם לגאולה, פעילותם למען הפרי וחתירתם לידע — כולן עולות בתוהו.

התעמקות

ישנם רבים שמציגים את עצמם כמודעים לקְרּישְׁנַּה ועוסקים בשירות מסור, אף שבתוכם אינם מאמינים שקְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, הוא האמת המוחלטת. אלה לא יטעמו את פירות השירות המסור — חזרה לאלוהות — לעולם. גם מי שעוסקים בפעילות צדיקה בתקווה להיגאל משעבוד חומרי, לא יזכו להצלחה. זאת משום שהם מתעלמים מקְרּישְׁנַּה. במילים אחרות, מי שמתכחשים לקְרּישְׁנַּה, הם מטבע דמוני. כמתואר בפרק השביעי, משוללי צדיקות שכאלה לא מתמסרים לשְׁרִי קְרּישְׁנַּה לעולם. סברותיהם ביחס לאמת המוחלטת מובילות אותם למסקנה המוטעית שישות חיים רגילה זהה לקְרּישְׁנַּה. לאור תפיסה כוזבת זו אנשים שכאלה מאמינים שגופו של כל אדם הוא בסך הכול כסותו של הטבע החומרי, וכשהוא משתחרר מגופו, לא נותר עוד כל הבדל בינו ובין אלוהים. הניסיון להיות לאחד עם שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, מקורו באשליה וסופו כישלון. ניסיון דמוני שכזה לפיתוח ידע אינו מניב תוצאות לעולם. זהו לקחו של פסוק זה. אנשים כאלה לא יצליחו לעולם להפיק ידע מהספרות הוֵדית, כגון הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה והאוּפַּנישַׁדות. מכאן שעברה חמורה היא לחשוב את קְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, לאדם רגיל, ומי שעושים זאת שרויים באשליה. זאת משום שאינם מבינים את דמותו הנצחית. בבְּרּיהַד-וישְׁנּוּ-סְמְרּיתי נאמר בבירור: יוֹ וֵתְתי בְּהַוּתיקַםּ דֵהַםּ  קְרּישְׁנַּסְיַה פַּרַמָאתְמַנַהּ סַה סַרְוַסְמָאד בַּהישׁ-קָארְיַהּ  שְׂרַוּתַה-סְמָארְתַה-וידְהָאנַתַהּ מוּקְהַםּ תַסְיָאוַלוֹקְיָאפּי  סַה-צֵ'לַםּ סְנָאנַם אָצַ'רֵת "מי שחושב את גופו של קְרּישְׁנַּה לחומרי, יש לסלק אותו מכל טקסי הפולחן של השְׂרוּתי והסְמְרּיתי. ומי שרואה במקרה את פניו, חייב לרחוץ מייד בגנגס ולהתנקות מהזיהום." אנשים ממעיטים בערכו של קְרּישְׁנַּה בגלל קנאתם באלוהים. אין ספק כי יעדם הוא לשוב ולהיוולד במיני חיים דמוניים. תבונתם האמיתית נדונה להישאר באשליה, ובהדרגה הם עוד יוסיפו ויידרדרו למחשכי הבריאה.