בְּהֻוּמיר אָפּוֹ 'נַלוֹ וָאיוּהּ קְהַםּ מַנוֹ בּוּדְדְהיר אֵוַה צַ'ה אַהַנְֹקָארַה איתִייַםּ מֵא בְּהינְנָא פְּרַקְרּיתיר אַשְׁטַדְהָא
בְּהֻוּמיהּ—אדמה; אָפַּהּ—מים; אַנַלַהּ—אש; וָאיוּהּ—אוויר; קְהַם—אתר; מַנַהּ—מיינד; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; אֵוַה—אכן; צַ'ה—ו-; אַהַנְֹקָארַהּ—עצמי כוזב; איתי—כך; אייַם—כל אלו; מֵא—שלי; בְּהינְנָא—נפרדים; פְּרַקְרּיתיהּ—אונים; אַשְׁטַדְהָא—שמונה במספר.
תרגום
אדמה, מים, אש, אוויר, אתר, מיינד, תבונה ועצמי כוזב — שמונה יסודות אלה מהווים יחדיו את אוניי החומריים הנפרדים.
מדע האלוהים מנתח את מעמדם היסודי של האל ואוניו השונים. הטבע החומרי נקרא פְּרַקְרּיתי, כלומר אונו של אלוהים שמופיע בהתגלויות (התרחבויות) פּוּרוּשׁה שונות, כמתואר בנָארַדַה-פַּנְצַ'רָאתְרַה, אחד מהסָאתְוַתה תַנְתְרות: וישְׁנּוֹס תוּ תְרִינּי רֻוּפָּאנּי פּוּרוּשָׁאקְהְיָאנְי אַתְהוֹ וידוּהּ אֵקַםּ תוּ מַהַתַהּ סְרַשְׁטְרּי דְויתִייַםּ תְו אַנְּדַּה-סַמְּסְתְהיתַם תְרּיתִייַםּ סַרְוַה-בְּהֻוּתַה-סְתְהַםּ תָאני גְ'נָֿאתְוָא וימוּצְ'יַתֵא "התרחבות מוחלטת של קְרּישְׁנַּה מופיעה לצורך הבריאה החומרית כשלושה וישְׁנּוּים. הראשון, מַהָא-וישְׁנּוּ, בורא את כלל האנרגיה החומרית, שידועה כמַהַת-תַתְתְוַה. השני, גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ, נכנס לכל יקום ומחולל בו רבגוניות. השלישי, קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ, פושט ביקומים כולם כנשמת-העל השורה בכול וידוע כפַּרַמָאתְמָא. הוא מצוי אפילו בכל אטום. כל מי שיודע שלושה וישְׁנּוּים אלה, ייגאל משעבוד חומרי." העולם החומרי הוא גילוי בן חלוף של אחד מאוניו של אלוהים. פעילויותיו כולן מכוונות על ידי שלוש התרחבויות וישְׁנּוּ אלה. הפּוּרוּשׁות הללו נקראים התגלויות. ישויות חיים שאינן מבינות את מדע האלוהים (קְרּישְׁנַּה) נוטות לחשוב שהעולם החומרי נועד לעינוגן, ושהן הפּוּרוּשׁות — סיבת האנרגיה החומרית, שליטיה ומתענגיה. אלא שלפי הבְּהַגַוַד-גִיתָא מסקנה אתיאיסטית שכזו היא שגויה מיסודה. בפסוק לעיל נאמר שקְרּישְׁנַּה הוא מקור ההתגלות החומרית. זה מאושש גם בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם. רכיבי ההתגלות החומרית הם אונים נפרדים של האל, ואפילו הבְּרַהְמַגְ'יוֹתי, שמהווה את מטרתם העליונה של האימפרסונליסטים, הוא בסך הכול און רוחני שנגלה ברקיע הרוחני. בְּרַהְמַגְ'יוֹתי זה, משאת ליבם העליונה של האימפרסונליסטים, משולל אותו מגוון רוחני שמצוי בוַיְקוּנְּטְהַה-לוֹקוֹת. גם הפַּרַמָאתְמָא הוא היבט חולף ושורה בכול של קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ. היבט זה אינו מצוי לעד בעולם הרוחני. מכאן שהאל האישי העליון, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, מהווה את האמת המוחלטת העליונה. הוא מקור האנרגיה העליון, ואוניו הרבים נחלקים לאונים נפרדים ופנימיים. כנזכר לעיל, האנרגיה החומרית נחלקת לשמונה תופעות יסוד. מביניהן, חמשת היסודות הראשונים — אדמה, מים, אש, אוויר ושמיים — נקראים הבריאה הגדולה, או הבריאה הגשמית, שכוללת גם את חמשת מושאי החושים הגשמיים — צליל גשמי, מגע, צורה טעם וריח. המדע החומרי דן בעשרה גורמים אלה בלבד, ומתעלם משלושת הנוספים — מיינד, תבונה ועצמי כוזב. נוסף על כך, אותם הוגי דעות שחוקרים את פעילות המיינד אינם בעלי ידע מושלם, שהרי אינם יודעים על אודות המקור העליון, קְרּישְׁנַּה. העצמי הכוזב — כלומר, תפיסת "אני" ו"שלי", שמהווה את עיקרון היסוד של הקיום החומרי — כולל עשרה איברי חישה לצורך פעילות חומרית. התבונה מתייחסת לכלל הבריאה החומרית, כלומר, למַהַת-תַתְתְוַה. מכאן שמשמונת אוניו הנפרדים של האל מתגלים עשרים וארבעה יסודות העולם החומרי. אלה מהווים את נושא לימודהּ של תורת הסָאנְֹקְהְיַה האתיאיסטית; מקורם באוניו של קְרּישְׁנַּה והם נפרדים ממנו, אלא שבגלל ידע מועט, לא יודעים מלומדי הסַאנְֹקְהְיַה האתיאיסטית שקְרּישְׁנַּה הוא סיבת כל הסיבות. כפי שמתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא, תורה זו דנה רק באונו החיצוני של קְרּישְׁנַּה.