מַנוּשְׁיָאנָּאםּ סַהַסְרֵשׁוּ קַשְׂצ'יד יַתַתי סידְדְהַיֵא יַתַתָאם אַפּי סידְדְהָאנָאםּ קַשְׂצ'ין מָאםּ וֵתְתי תַתְתְוַתַהּ
מַנוּשְׁיָאנָּאם—של אנשים; סַהַסְרֵשׁוּ—מבין אלפים; קַשְׂצ'ית—מישהו; יַתַתי—חותר; סידְדְהַיֵא—לשלמות; יַתַתָאם—המתאמצים באופן זה; אַפּי—אכן; סידְדְהָאנָאם—מבין אלו שהגיעו לשלמות; קַשְׂצ'ית—מישהו; מָאם—אותי; וֵתְתי—מכיר; תַתְתְוַתַהּ—באמת.
תרגום
מבין אלפי בני אדם אולי אחד חותר לשלמות, ומאלה שהשיגו שלמות, בקושי אחד מכירני באמת.
האנשים מצויים ברמות שונות, ומבין אלפים אולי אחד מתעניין בהבנה רוחנית וחוקר על העצמי, הגוף והאמת המוחלטת. המין האנושי שקוע ברובו בנטיות החייתיות, כלומר, אכילה, שינה, התגוננות ומין. איש כמעט אינו מעוניין בידע נשגב. ששת הפרקים הראשונים של הבְּהַגַוַד-גִיתָא נועדו למי שמעוניינים בידע נשגב — שמבקשים להבין את העצמי, את העצמי העליון ואת תהליך ההגשמה העצמית. זאת באמצעות גְ'נָֿאנַה-יוגַה, דְהְיָאנַה-יוגַה והבחנה בין העצמי לחומר. מכל מקום, רק מי ששרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה יכול להבין את קְרּישְׁנַּה. שאר מחפשי הנשגב אפשר שיגיעו להבנת הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהרי זה קל יותר מאשר להבין את קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא האישיות העליונה, ובו בזמן הוא מעל לידע הבְּרַהְמַן והפַּרַמָאתְמָא. היוגים והגְ'נָֿאנִים מתבלבלים בניסיונם להבין את קְרּישְׁנַּה. גדול האימפרסונליסטים, שְׂרִיפָּאדַה שַׂנְֹקַרָאצָ'ארְיַה, הודה אמנם בביאורו לגִיתָא, שקְרּישְׁנַּה הוא האל האישי העליון, אלא שחסידיו אינם מקבלים זאת משום שאפילו בעל הבנה נשגבת על הבְּרַהְמַן הבלתי אישי מתקשה לדעת על אודות קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא האל האישי העליון, סיבת כל הסיבות, האל הראשיתי גוֹוינְדַה. אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קְרּישְׁנַּה סַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַהּ/ אַנָאדיר אָדיר גוֹוינְדַהּ סַרְוַה-קָארַנַּה-קָארַנַּם. ללא דְבֵקים קשה מאוד לדעת אותו. ואף שהם מכריזים שדרך הבְּהַקְתי, השירות-המסור, היא קלה מאוד, אין ביכולתם לתרגלה. אם זה כה קל, כפי שהם טוענים, מדוע לבחור בדרך הקשה? אלא שלמעשה, נתיב הבְּהַקְתי אינו קל. ישנם אמנם אנשים בלתי מוסמכים שמתרגלים בְּהַקְתי לכאורה ואפשר שתרגולם קל, אולם אף לא אחד מכל אותם מלומדים והוגי דעות ספקולטיביים מסוגל לעמוד בתרגול אמיתי לפי הכללים של בְּהַקְתי. שְׂרִילַה רֻוּפַה גוֹסְוָאמִי כותב בבְּהַקְתי-רַסָאמְרִּיתַה-סינְדְהוּ (1.2.101): שְׂרוּתי-סְמְרּיתי-פּוּרָאנָּאדי- פַּנְֿצַ'רָאתְרַה-וידְהיםּ וינָא אַיְקָאנְתיקִי הַרֵר בְּהַקְתיר אוּתְפָּאתָאיַיְוַה קַלְפַּתֵא "שירות מסור לאל שמתעלם מספרות וֵדית מוסמכת כגון האוּפַּנישַׁדות, הפּוּרָאנוֹת והנָארַדַה-פַּנְֿצַ'רָאתְרַה, מהווה בסך הכול מטרד ציבורי." האימפרסונליסט שיודע את הבְּרַהְמַן, או היוגי שמודע לפַּרַמָאתְמָא — אלה אינם מסוגלים להבין את קְרּישְׁנַּה בהיבטו כבנה של אמא יַשׂוֹדָא או כרכּבו של אַרְג'וּנַה. אפילו האלים למחצה הגדולים מתבלבלים לעתים לגביו (מוּהְיַנְתי יַת סֻוּרַיַהּ). מָאםּ תוּ וֵדַה נַה קַשְׂצַ'נַה: "איש לא יודע אותי כפי שאני", האל אומר. ומי שיודע אותו, הרי ש-סַה מַהָאתְמָא סוּ-דוּרְלַבְּהַהּ: "נשמה שכזו היא נדירה מאוד". מכאן שמבלי לתרגל שירות מסור, גם גדולי המלומדים והוגי הדעות לא יוכלו לדעת את קְרּישְׁנַּה כפי שהוא (תַתְתְוַתַהּ). רק דָבֵק טהור מסוגל להכיר במידה כלשהי את התכונות הנשגבות והבלתי נתפסות שמצויות בקְרּישְׁנַּה, סיבת כל הסיבות, או את כוחו הכול יכול ושפעיו — עושרו, פרסומו, כוחו, יופיו, ידיעתו ופרישותו. זאת משום שקְרּישְׁנַּה נוטה חסד לדְבֵקיו. הוא פסגת הבנת הבְּרַהְמַן, ורק דְבֵקים יכולים לדעת אותו כפי שהוא. משום כך נאמר: אַתַהּ שְׂרִי-קְרּישְׁנַּה-נָאמָאדי נַה בְּהַוֵד גְרָאהְיַם אינְדְרייַיְהּ סֵווֹנְמוּקְהֵא הי ג'יהְוָאדַוּ סְוַיַם אֵוַה סְפְּהוּרַתְי אַדַהּ "איש אינו מסוגל להבין את קְרּישְׁנַּה כפי שהוא באמצעות חושיו החומריים. אולם הוא מתגלה לדְבֵקים כאשר הוא מתרצה משירותם האוהב והנשגב." (בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ 1.2.234).