בהגווד גיטה - 7.13

העולם כולו שבוי בקסמיהן של שלוש מידות הטבע. מי שמבולבלים על ידי מידות אלה, אינם מסוגלים להבין שקְרּישְׁנַּה, האל העליון, נשגב לטבע החומרי. בהשפעתו של הטבע זוכה ישות החיים בגוף מסוים ובפעילות פסיכולוגית וביולוגית מתאימה. האנשים נחלקים לארבעה מעמדות על פי תפקודם בשלוש המידות החומריות. מי ששרויים באופן טהור בטוֹבוּת נקראים בְּרָאהְמַנּים. אלה שמצויים באופן טהור בלהיטות נקראים קְשַׁתְרייות. אלה שנתונים לשתי המידות, להיטות ובערות, נקראים וַיְשְׂיות, ואלה ששקועים כליל בבערות נקראים שֻׂוּדְרות. נחותים מאלה הם בעלי החיים או מי שחי כמו חיה. מכל מקום, הגדרות אלה אינן קבועות לעד, שהרי בין שאני בְּרָאהְמַנַּה, בין שקְשַׁתְרייַה ובין שוַיְשְׂיַה, החיים הם בני חלוף. והנה, אף על פי שהחיים חולפים ואיננו יודעים מה נהיה בחיים הבאים, בהשפעת האנרגיה המשלה אנו מזדהים עם תפיסות גופניות וחושבים את עצמנו לאמריקנים, הודים, רוסים, או בְּרָאהְמַנּים, הינדים, מוסלמים וכו'. וכל עוד אנו סבוכים במידות הטבע, איננו זוכרים את האל שמעבר למידות. לכן שְׂרִי קְרּישְׁנַּה אומר שישויות החיים שנתונות לתעתועיהן של שלוש המידות אינן מודעות לקיומו של האל מעבר למישור החומרי. ישויות החיים נחלקות לסוגים רבים — בני אנוש, אלים למחצה, בעלי חיים וכו'. כולן נתונות להשפעת הטבע החומרי ושכחו את האל הנשגב. כל עוד אלה מושפעות מלהיטות ובערות, ואפילו מטוֹבוּת, הן אינן יכולות לחרוג מעבר לתפיסת הבְּרַהְמַן הבלתי אישי של האמת המוחלטת. היבטו האישי של האל, שניחן במלוא היופי, השיפעה, הידע, העוצמה, הפרסום והפרישות, מבלבל אותם. מאחר שאפילו השרויים בטוֹבוּת אינם מסוגלים להבינו, מה תקווה לאלו ששרויים בלהיטות ובבערות? תודעת קְרּישְׁנַּה נשגבת לשלוש המידות כולן, ומכאן שרק מי שהתבססו בה אכן מגיעים לגאולה.