יַדָא יַדָא הי דְהַרְמַסְיַה גְלָאניר בְּהַוַתי בְּהָארַתַה אַבְּהְיוּתְתְהָאנַם אַדְהַרְמַסְיַה תַדָאתְמָאנַםּ סְרּיגָ'אמְי אַהַם
יַדָא יַדָא—בכל מקום וכל אימת ש-; הי—אכן; דְהַרְמַסְיַה—של הדת; גְלָאניהּ—הסתאבות; בְּהַוַתי—מתגלה; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהַרַתַה; אַבְּהְיוּתְתְהָאנַם—התחזקות; אַדְהַרְמַסְיַה—של אי דתיות; תַדָא—אז; אָתְמָאנַם—את עצמי; סְרּיגָ'אמי—מגלה; אַהַם—אני.
תרגום
בכל מקום וכל אימת שחלה הסתאבות ביישום הדת, הו נצר בְּהַרַתַה, ואי דתיות משתלטת — או אז אני מופיע.
המילה סְרּיגָ'אמי היא רבת משמעות כאן. לא ייתכן שפירושה פה הוא בריאה, שהרי מן הפסוק הקודם מתברר שגופו או דמותו של האל אינם נבראים, ודמויותיו כולן קיימות לעד. מכאן שמילה זו פירושה שהאל מופיע כפי שהוא. אף שהוא מופיע על פי לוח זמנים קבוע, כלומר, בסוף דְוָאפַּרַה-יוּגַה של העידן העשרים ושמונה של המַנוּ השביעי בכל יום של בְּרַהְמָא, הוא אינו חייב לדבוק בלוח הזמנים הזה; הוא חופשי לגמרי לפעול כרצונו. כל אימת שאי דתיות משתלטת ודת אמת נעלמת, או אז הוא מופיע, ברצונו שלו. הוֵדות מתוות את עקרונות הדת, ומי שסוטה מהן אינו דתי באמת. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם נאמר שעקרונות הדת הם חוקיו של אלוהים. רק הוא יכול ליצור שיטה דתית. גם על הוֵדות נאמר שבמקורן אמר אותן האל בעצמו לבְּרַהְמָא מתוך ליבו. מכאן שעקרונות הדְהַרְמַה, כלומר הדת, הם צוויו הישירים של אלוהים (דְהַרְמַםּ תוּ סָאקְשָׁאד בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם), ואלה מפורטים בבְּהַגַוַד-גִיתָא. הוֵדות נועדו לכונן את העקרונות הללו על פי הצו האלוהי, והאל מורה בסוף הבְּהַגַוַד-גִיתָא שההתמסרות לו מהווה את עיקרון הדת העליון. העקרונות הוֵדיים מעודדים התמסרות מלאה, וכל אימת שהם מופרים בידי הלא דְבֵקים, האל מופיע. הבְּהָאגַוַתַם מלמד שבּוּדְדְהַה הוא התגלות של קְרּישְׁנַּה שהופיע בשעה שחומרנות פשטה בכול, ואנשים חומרניים ניצלו את סמכותן של הוֵדות לצרכיהם הנלוזים. הוֵדות מתירות אמנם זבח חיות במקרים מסוימים, בכפוף לכללים נוקשים ביותר, אלא שאנשים בעלי נטיות נפשעות זובחים חיות ומתעלמים מכללים אלה. בּוּדְדְהַה הופיע כדי להפסיק את המגמה הנפשעת הזו ולכונן את עיקרון אי האלימות. כמותו, לכל אַוַתָארַה, התגלות אלוה, משימה משלו, וכולן מתוארות בכתבי הקודש. ללא סימוכין מהכתובים אין לקבל איש כאַוַתָארַה. גם לא נכונה הטענה שהאל מופיע רק על אדמת הודו; ביכולתו להתגלות בכל מקום ובכל זמן, כרצונו. המסרים הדתיים שמוסרות התגלויותיו השונות מותאמים אמנם לרמת הבנתה ולתנאיה של אוכלוסייה מסוימת, אולם המשימה היא אחת — לעודד אנשים לתודעת אלוהים ולכיבוד עקרונות הדת. לעתים אלוהים יורד בעצמו עלי אדמות, ולעתים הוא שולח את נציגו המוסמך, שמופיע כבנו, כמשרתו, או אפילו הוא עצמו במסווה. עקרונות הבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמרו לאַרְג'וּנַה, שהיה מתקדם מרוב אנשי העולם, כמו גם לכלל האנשים הנאורים בתבל. הכלל המתמטי "שתיים ועוד שתיים שווה ארבע" נכון תמיד — בחשבון פשוט כמו במתמטיקה גבוהה. ואף על פי כן, אפשר לסווג את המתמטיקה לגבוהה ולנמוכה יותר. כך גם עם העקרונות שהאל מלמד בהתגלויותיו השונות. אף שבהתאם לנסיבות שונות הם נראים כנעלים או כנחותים יותר, הם זהים תמיד. עקרונות דת גבוהים מתחילים עם ארגון החברה על פי ארבעה שלבים רוחניים וארבעה מעמדות חברתיים. זה יוסבר בהמשך. משימתן של ההתגלויות כולן לעורר תודעת קְרּישְׁנַּה בכול. תודעה כזו זקוקה לתנאים מסוימים כדי להתגלות, אחרת היא נשארת בלתי נגלית.