נָאיַםּ לוֹקוֹ 'סְתְי אַיַגְ'נַֿסְיַה קוּתוֹ 'נְיַהּ קוּרוּ-סַתְתַמַה
נַה—לעולם לא; אַיַם—הזה; לוֹקַהּ—הכוכב; אַסְתי—ישנו; אַיַגְ'נַֿסְיַה—למי שאינו מבצע הקרבה; קוּתַהּ—היכן; אַנְיַהּ—האחר; קוּרוּ-סַת-תַמַה—הו הטוב בשושלת הקוּרוּ.
תרגום
הו הטוב בשושלת הקוּרוּ, ללא הקרבה לא יכול איש לחיות באושר על כוכב זה או בחיים אלה; מה תקווה לו אפוא בבאים?
ישות החיים, בצורות חייה כולן, היא בורה בנוגע למצבה האמיתי. במילים אחרות, קיומנו בעולם החומרי הוא תולדה של תגובות לאינספור לחיינו החטאים. בערות היא שורש החטא, וחיי חטא הם הסיבה להמשכת קיומנו החומרי. חיי אדם מהווים את המוצא היחיד למלכוד זה. הוֵדות מצביעות על מוצא — הן מורות על נתיבי הדת, פיתוח כלכלי, עינוג חושים מווּסת, ולבסוף, על האמצעים להיחלצות מן המצב האומלל בכללותו. נתיב הדת, או ההקרבות השונות שנזכרו לעיל, פותר מוכנית את הבעיות הכלכליות. ביצוע יַגְ'נַֿה מעניק כמות מספקת של מזון, חלב וכו' — גם אם לכאורה גדלה האוכלוסייה. לאחר שצורכי הגוף מסופקים כליל, רק טבעי שהשלב הבא יהיה השבעת החושים. לכן הוֵדות מורות על נישואים מקודשים, שמווסתים את הנאות החושים. זוהי דרך התקדמות הדרגתית לעבר השתחררות משעבוד חומרי. מכל מקום, ההתרועעות עם האל מהווה את השלמות העליונה של חיי גאולה. ביצוע יַגְ'נַֿה (הקרבה) כמתואר לעיל מקנה, אם כן, שלמות, ומי שאינו נוטה לבצע יַגְ'נַֿה על פי הוֵדות אינו יכול לצפות לאושר בחייו בגוף זה, קל וחומר בגוף אחר ובכוכב אחר. בכוכבי עדן השונים אפשר למצוא רמות נוחוּת שונות. אך בכל מקרה מובטחים למבצע היַגְ'נַֿה שיפעה ואושר רב. ומכל סוגי האושר, העליון הוא התעלות לכוכבים הרוחניים. זה מושג על ידי תרגול תודעת קְרּישְׁנַּה. מכאן שחיים בתודעת קְרּישְׁנַּה הם הפתרון לבעיות הקיום החומרי כולן.