סַרְוֵא 'פְּי אֵתֵא יַגְ'נַֿה-וידוֹ יַגְ'נַֿה-קְשַׁפּיתַה-קַלְמַשָׁאהּ יַגְ'נַֿה-שׂישְׁטָאמְרּיתַה-בְּהוּג'וֹ יָאנְתי בְּרַהְמַה סַנָאתַנַם
סַרְוֵא—כולם; אַפּי—אף על פי שהם נראים שונים; אֵתֵא—אלו; יַגְ'נַֿה-וידַהּ—יודעים את משמעות ההקרבה; יַגְ'נַֿה-קְשַׁפּיתַה—מתנקים כתוצאה מעשייה זו; קַלְמַשָׁאהּ—אלו אשר חטאיהם; יַגְ'נַֿה-שׂישְׁטַה—תוצאות ביצוע היַגְ'נַֿה; אַמְרּיתַה-בְּהוּגַ'הּ—טועמים נקטר שכזה; יָאנְתי—מתקרבים; בְּרַהְמַה—אל העליון; סַנָאתַנַם—הנצחי.
תרגום
כל המבצעים הללו, אשר יודעים את משמעות ההקרבה, מזדככים מתגובות החטא, ומאחר שטעמו את מתק תוצאות ההקרבות, הרי שהם מתקדמים לעבר מישור הנצח העילאי.
מתיאוריהן של ההקרבות השונות הללו (כלומר, הקרבת קניינים חומריים, לימוד הוֵדות או תאוריות פילוסופיות ותרגול יוגה), מתברר שהשגת שליטה בחושים היא מטרת כולם. עינוג חושים מהווה את שורש הקיום החומרי; מכאן שמבלי להתנתק מעינוג שכזה, אי אפשר להתעלות למישור הנצח של ידע מלא, חדווה מלאה וחיים מלאים. מישור זה מצוי באווירה הנצחית, אווירת הבְּרַהְמַן. התקדמות כזו מבטיחה אושר ורווחה בחיים אלה, ובסופם כניסה לממלכת אלוהים הנצחית — על ידי היטמעות בבְּרַהְמַן הבלתי אישי או על ידי התרועעות אישית עם האל האישי העליון, שְׂרי קְרּישְׁנַּה.