תְיַקְתְוָא קַרְמַה-פְּהַלָאסַנְֹגַםּ ניתְיַה-תְרּיפְּתוֹ נירָאשְׂרַיַהּ קַרְמַנְּי אַבְּהיפְּרַוְרּיתְתוֹ 'פּי נַיְוַה קינְֿצ'ית קַרוֹתי סַהּ
תְיַקְתְוָא—מאחר שנטש; קַרְמַה-פְּהַלַה-אָסַנְֹגַם—את הזיקה לתוצאות המעשים; ניתְיַה—תמיד; תְרּיפְּתַהּ—מסופק; נירָאשְׂרַיַהּ—ללא מקלט; קַרְמַנּי—בפעילות; אַבְּהיפְּרַוְרּיתְתַהּ—עוסק; אַפּי—אף על פי ש-; נַה—לא; אֵוַה—אכן; קינְֿצ'ית—דבר; קַרוֹתי—עושה; סַהּ—הוא.
תרגום
מאחר שנטש כל זיקה לתוצאות מעשיו, והוא שבע רצון ובלתי תלוי תמיד, הרי שאינו מבצע עוד פעולות אנוכיות, אף שממשיך ועוסק בפעילויות שונות.
רק מי ששרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה ומקדיש הכול לקְרּישְׁנַּה יכול להשתחרר מן השעבוד לפעולה. מאחר שאדם כזה פועל מתוך אהבה טהורה לאל, הרי שאינו נמשך עוד לתוצאות מעשיו. הוא אינו קשור אפילו לקיומו האישי, שהרי הפקיד את עצמו בידיו של קְרּישְׁנַּה. הוא גם אינו להוט לצבור נכסים או להגן על קנייניו. הוא מבצע את חובתו כמידת יכולתו ונסמך כליל על קְרּישְׁנַּה. אדם בלתי קשור שכזה פטור מן התגובות כולן — הטובות והרעות; הוא כאילו אינו עושה דבר. זה סימן לאַקַרְמַה, פעילות שאינה גוררת תגובות. לעומת זאת, כל פעילות שאינה מתבצעת בתודעת קְרּישְׁנַּה רק כובלת את מבצעה. וכפי שהוסבר קודם, זהו היבטה האמיתי של ויקַרְמַה.