קיםּ קַרְמַה קים אַקַרְמֵתי קַוַיוֹ 'פְּי אַתְרַה מוֹהיתָאהּ תַת תֵא קַרְמַה פְּרַוַקְשְׁיָאמי יַג' גְ'נָֿאתְוָא מוֹקְשְׁיַסֵא 'שׂוּבְּהָאת
קים—מהי; קַרְמַה—פעולה; קים—מהי; אַקַרְמַה—אי פעולה; איתי—כך; קַוַיַהּ—החכמים; אַפּי—אפילו; אַתְרַה—בעניין זה; מוֹהיתָאהּ—מבולבלים; תַת—הזו; תֵא—לך; קַרְמַה—את הפעולה; פְּרַוַקְשְׁיָאמי—אני אסביר; יַת—אשר אותה; גְ'נָֿאתְוָא—ביודעך; מוֹקְשְׁיַסֵא—תשתחרר; אַשׂוּבְּהָאת—מפורענות.
תרגום
אפילו אנשים רבי תבונה נבוכים בבואם לפסוק בין פעולה לאי פעולה. עתה אסביר לך פעולה מהי, וידיעה זו תשחרר אותך מכל פורענות.
פעולה בתודעת קְרּישְׁנַּה צריכה להתבצע על פי דוגמתם של דְבֵקים דגולים מהעבר. זה מומלץ בפסוק 15. הפסוק הבא יסביר מדוע אסור שפעילות כזו תהיה עצמאית. פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה דורשת הדרכה של אנשים מוסמכים, שקשורים לשושלת מורים, כפי שמוסבר בראשית הפרק. התהליך של תודעת קְרּישְׁנַּה נאמר לראשונה לאל השמש, הלה הסבירו לבנו מַנוּ, מַנוּ הסבירו לבנו איקְשְׁוָאקוּ, ומיני אז מוכר התהליך על פני כדור הארץ. צריך ללכת בעקבות בני סמכא קודמים משושלת המורים, כי אלמלא כן, אפילו אדם רב תבונה יתקשה לקבוע מהי פעילות נכונה בתודעת קְרּישְׁנַּה. מסיבה זו בחר האל להורות לאַרְג'וּנַה את תודעת קְרּישְׁנַּה בעצמו. בזכות הוראותיו הישירות, מי שצועד בעקבותיו של אַרְג'וּנַה אינו מבולבל עוד. נאמר שידע ניסיוני הוא בלתי מושלם, ולא די בו כדי להבין את דרכי הדת. למעשה, רק אלוהים בעצמו יכול לקבוע את עקרונות הדת (הדְהַרְמַה), ולא שום אדם, בשכלו הבלתי מושלם. דְהַרְמַםּ תוּ סָאקְשָׁאד בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם (שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם 6.3.19). מכאן שחובתו לנקוט על פי בני סמכא דגולים כבְּרַהְמָא, שׂיוַה, נָארַדַה, מַנוּ, הקוּמָארים, קַפּילַה, פְּרַהְלָאדַה, בְּהִישְׁמַה, שׂוּקַדֵוַה גוֹסְוָאמִי, יַמַרָאגַ'ה, גַ'נַקַה ובַּלי מַהָארָאגַ'ה. לא באמצעות השכל ורעיונותיו הספקולטיביים יכול האדם להבין מהי דת או הגשמה עצמית. ברוב חסדו נטול הסיבה לדְבֵקים, האל מסביר בעצמו מהי פעולה ומהי אי פעולה. רק פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה יכולה לחלץ מסבך הקיום החומרי.