בהגווד גיטה - 4.1

אימַםּ ויוַסְוַתֵא יוֹגַםּ  פְּרוֹקְתַוָאן אַהַם אַוְיַיַם ויוַסְוָאן מַנַוֵא פְּרָאהַה  מַנוּר איקְשְׁוָאקַוֵא 'בְּרַוִית

שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה—האל אמר; אימַם—הזה; ויוַסְוַתֵא—לאל השמש; יוֹגַם—את המדע של היחסים עם העליון; פְּרוֹקְתַוָאן—הוריתי; אַהַם—אני; אַוְיַיַם—בלתי נכחד; ויוַסְוָאן—ויוַסְוָאן (שמו של אל השמש); מַנַוֵא—לאבי האנושות (ששמו וַיְוַסְוַתַה); פְּרָאהַה—אמר; מַנוּהּ—אבי האנושות; איקְשְׁוָאקַוֵא—למלך איקְשְׁוָאקוּ; אַבְּרַוִית—אמר.

תרגום

האל, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, אמר: אני הוריתי מדע בלתי נכחד זה של יוגה לאל השמש, ויוַסְוָאן, ויוַסְוָאן הורה אותו למַנוּ, אבי האנושות, ומַנוּ הורה אותו לאיקְשְׁוָאקוּ.

התעמקות

אלו הן תולדותיה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא; היא נמסרה בימי קדם לשליטי הכוכבים כולם, החל מכוכב השמש. מלכי הכוכבים תפקידם לגונן על התושבים, וכדי למשול בהם ולגונן עליהם מפני השעבוד לתאווה, עליהם לדעת את מדע הבְּהַגַוַד-גִיתָא. חיי אדם נועדו לפיתוח ידע רוחני, שהוא הבנת היחסים הנצחיים עם האל האישי. מכאן שחובתם של שליטי המדינות והכוכבים להורות מסר זה לאזרחים באמצעות חינוך, תרבות והתמסרות לאלוהים. במילים אחרות, הם אמורים להפיץ את המדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. על בסיס המדע החשוב הזה יוכלו האנשים לבחור בנתיב ההצלחה, ולנצל כראוי את ההזדמנות המיוחדת שבגוף אנוש. בעידן זה אל השמש ידוע כויוַסְוָאן, מלך השמש. השמש היא מקור כל הכוכבים שבמערכת השמש. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.52) נאמר: יַץ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ   רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרַה-מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגָ'אהּ יַסְיָאגְ'נַֿיָא בְּהְרַמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלַה-צַ'קְרוֹ   גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי בְּרַהְמָא אומר, "הנני סוגד לאל, גוֹוינְדַה (קְרּישְׁנַּה). הוא האישיות המקורית, שלפקודתו נמלא השמש, מלך הכוכבים כולם, באון וחום אדירים. השמש מייצג את עינו של אלוהים ונע במסלולו לפקודתו." השמש הוא מלך כל הכוכבים ומספק להם חום ואור. מושל בו אל השמש (שכיום הוא ויוַסְוָאן). השמש סובב במסלולו לפקודתו של קְרּישְׁנַּה, וקְרּישְׁנַּה בחר בויוַסְוָאן להיות תלמידו הראשון במדע הבְּהַגַוַד-גִיתָא. הגִיתָא אינה חיבור ספקולטיבי שנועד לשמש במה לדעותיהם של מלומדים ארציים חסרי חשיבות, אלא ספר שמהווה את פסגת הידע עוד משחר ימי העולם. המַהָאבְּהָארַתַה (שָׂאנְתי-פַּרְוַה 348.51-52) מגולל את תולדות הגִיתָא: תְרֵתָא-יוּגָאדַוּ צַ'ה תַתוֹ  ויוַסְוָאן מַנַוֵא דַדַוּ מַנוּשׂ צַ'ה לוֹקַה-בְּהְרּיתְי-אַרְתְהַםּ  סוּתָאיֵקְשְׁוָאקַוֵא דַדַוּ איקְשְׁוָאקוּנָּא צַ'ה קַתְהיתוֹ  וְיָאפְּיַה לוֹקָאן אַוַסְתְהיתַהּ "בראשית עידן תְרֵתָא-יוּגַה מסר ויוַסְוָאן את מדע היחסים עם העליון למַנוּ. מַנוּ, אבי המין האנושי, העבירו לבנו, איקְשְׁוָאקוּ מַהָארָאגַ'ה, שמלך על כדור הארץ, והיה אבי שושלת רַגְהוּ, שאחר כך הופיע בה שְׂרִי רָאמַצַ'נְדְרַה. מכאן שהבְּהַגַוַד-גִיתָא קיימת בחברה האנושית מזמנו של מַהָארָאגַ'ה איקְשְׁוָאקוּ." כיום עברנו כבר 5,000 שנה מקַלי-יוּגַה, שנמשכת 432,000 שנה. לפניה היתה דְוָאפַּרַה-יוּגַה (800,000 שנה), ולפניה תְרֵתָא-יוּגה (1,200,000 שנה). מכאן שבערך לפני 2,005,000 שנה אמר מַנוּ את הבְּהַגַוַד-גִיתָא לתלמידו ובנו, מַהָארָאגַ'ה איקְשְׁוָאקוּ, מלך כדור הארץ. חייו של מַנוּ הנוכחי נמשכים כ-305,300,000 שנה, שמהן עברו כבר 120,400,000 שנה. אם נניח שקְרּישְׁנַּה אמר את הגִיתָא לתלמידו, ויוַסְוָאן, לפני הולדתו של מַנוּ, הרי שבהערכה גסה, היא נאמרה לפחות לפני 120,400,000 ובחברה האנושית היא ידועה כבר כשני מיליון שנה. לפני חמשת אלפים שנה שב האל ואמר אותה לאַרְג'וּנַה. זוהי הערכה גסה של תולדות הגִיתָא, על פי הגִיתָא עצמה, ולפי גרסת דוברה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמרה לאל-השמש ויוַסְוָאן, כיוון שגם הוא קְשַׁתְרייַה ואבי כל הקְשַׁתְרייות שבשושלת השמש, הסֻוּרְיַה-וַמְּשַׂה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא אינה שונה מהוֵדות, שהרי נאמרה על ידי האל. מכאן שהידע שהיא מכילה הוא אַפַּוּרוּשֵׁיַה, כלומר על אנושי. מאחר שהוראות הוֵדות מתקבלות כפי שהן, ללא פרשנות אנושית ארצית, הרי שאין גם לפרש את הגִיתָא, אלא לקבלה כפי שהיא. שיפרשו להם הפולמסנים והמתנצחים הארציים את הגִיתָא כלבבם, אלא שספריהם אינם בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא. את הבְּהַגַוַד-גִיתָא צריך לקבל כפי שהיא, דרך שושלת המורים; כאן מתואר שהאל אמר אותה לאל-השמש, הלה אמר אותה לבנו מַנוּ, ומַנוּ אמר אותה לבנו איקְשְׁוָאקוּ.