אָהָארַס תְו אַפּי סַרְוַסְיַה תְרי-וידְהוֹ בְּהַוַתי פְּרייַהּ יַגְ'נַֿס תַפַּס תַתְהָא דָאנַםּ תֵשָׁאםּ בְּהֵדַם אימַםּ שְׂרּינּוּ
אָהָארַהּ—אכילה; תוּ—בוודאי; אַפּי—גם; סַרְוַסְיַה—של כל אחד; תְרי-וידְהַהּ—של שלושה סוגים; בְּהַוַתי—ישנו; פְּרייַהּ—יקר; יַגְ'נַֿהּ—הקרבה; תַפַּהּ—סיגוף; תַתְהָא—גם; דָאנַם—צדקה; תֵשָׁאם—שלהם; בְּהֵדַם—ההבדלים; אימַם—זה; שְׂרּינּוּ—שמע.
תרגום
אפילו המזון שמעדיף האדם נחלק לשלושה סוגים, על פי שלוש מידות הטבע. זה נכון גם לגבי הקרבות, סיגופים וצדקה. עתה הקשב להבחנות שביניהם.
מידות הטבע השונות משפיעות על נוהגי אכילה שונים, כמו גם על אורחות הקרבה, סיגופים וצדקה. לא כל אלה מתבצעים באותה רמה. חכם הוא מי שיודע לנתח את אורחות הביצוע הללו על פי מידותיהם, בעוד שהסכל אינו מבחין ביניהם וחושב את כולם לזהים. ישנם מטיפים שמבטיחים שלמות לכול, איש איש בדרכו שלו. אלא שאותם מורים שוטים אינם פועלים על פי הכתובים. הם ממציאים דרכים משלהם ומוליכים את הציבור שולל.