דֵוַה-דְויגַ'ה-גוּרוּ-פְּרָאגְ'נַֿה- פֻּוּגַ'נַםּ שַׂוּצַ'ם אָרְגַ'וַם בְּרַהְמַה-צַ'רְיַם אַהימְּסָא צַ'ה שָׂארִירַםּ תַפַּה אוּצְ'יַתֵא
דֵוַה—של האל העליון; דְויגַ'ה—הבְּרָאהְמַנּים; גוּרוּ—המורה הרוחני; פְּרָאגְ'נַֿה—ואישיויות ראויות לסגידה; פֻּוּגַ'נַם—סגידה; שַׂוּצַ'ם—נקיון; אָרְגַ'וַם—פשטות; בְּרַהְמַה-צַ'רְיַם—התנזרות מחיי מין; אַהימְּסָא—אי אלימות; צַ'ה—ו-; שָׂארִירַם—מתייחס לגוף; תַפַּהּ—חישול; אוּצְ'יַתֵא—נאמר שהוא.
תרגום
חישול הגוף מתבטא בסגידה לאלוהים, לבְּרָאהְמַנּים, למורה הרוחני ולבוגרים יותר, כגון אב ואם; וכן בניקיון, בפשטות, בפרישות מינית ובאי אלימות.
האל מסביר כאן את דרכי החישול השונות. תחילה הוא מתאר מהו חישול הגוף. זה מתבטא במתן כבוד, או בלימוד כיצד לחלוק כבוד, לאלוהים או לאלים למחצה, לבְּרָאהְמַנּים מיומנים ורבי כישורים, למורה הרוחני, ולבוגרים, כגון אב ואם, או לכל מי שבקיא בידע הוֵדי. אלה ראויים לכבוד. צריך גם לשמור על ניקיון חיצוני ופנימי, ללמוד להתנהג בפשטות, ולא לעשות דבר שנוגד את הכתובים. חשובה גם התנזרות ממין. מין בחיי נישואין נחשב גם הוא להתנזרות, כיוון שהכתובים מתירים מין במסגרת זו בלבד. זו התרגולת לחישול גופני.