בהגווד גיטה - 13.32

אַנָאדיתְוָאן נירְגוּנַּתְוָאת  פַּרַמָאתְמָאיַם אַוְיַיַהּ שַׂרִירַה-סְתְהוֹ 'פּי קַוּנְתֵיַה  נַה קַרוֹתי נַה ליפְּיַתֵא

אַנָאדיתְוָאת—בשל היותה נצחית; נירְגוּנַּתְוָאת—בשל היותה נשגבת; פַּרַמַה—מעבר לטבע החומרי; אָתְמָא—הנשמה; אַיַם—הזו; אַוְיַיַהּ—בלתי נכחדת; שַׂרִירַה-סְתְהַהּ—נמצאת בגוף; אַפּי—אף על פי ש-; קַוּנְתֵיַה—הו בן-קוּנְתִי; נַה קַרוֹתי—לעולם לא עושה דבר; נַה ליפְּיַתֵא—לעולם אינה מסתבכת.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה, מי שחדורים בראיית הנצח מבינים שהנשמה הבלתי נכחדת היא נשגבת, נצחית, ומעבר למידות הטבע. למרות מגעה עם הגוף החומרי, היא אינה עושה דבר ואינה נכבלת.

התעמקות

עם לידתו של הגוף החומרי נראה שגם ישות החיים נולדת, אלא שלמעשה היא נצחית; היא אינה נולדת, ואף על פי שמצויה בגוף חומרי, היא נשגבת ונצחית ואינה נכחדת. כולה מלאה מטבעה בחדווה. היא אינה מסתבכת בפעילות החומרית; מכאן שהפעילות שנוצרת ממגעה עם הגופים החומריים אינה כובלת אותה.