קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿםּ צָ'אפּי מָאםּ וידְדְהי סַרְוַה-קְשֵׁתְרֵשׁוּ בְּהָארַתַה קְשֵׁתְרַה-קְשֵׁתְרַגְ'נַֿיוֹר גְ'נָֿאנַםּ יַת תַג' גְ'נָֿאנַםּ מַתַםּ מַמַה
קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿם—יודע השדה; צַ'ה—גם; אַפּי—אכן; מָאם—אותי; וידְדְהי—דע; סַרְוַה—כולם; קְשֵׁתְרֵשׁוּ—בגופים; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהַרַתַה; קְשֵׁתְרַה—של שדה הפעילויות (הגוף); קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿיוֹהּ—ושל יודע השדה; גְ'נָֿאנַם—ידע; יַת—זה אשר; תַת—הוא; גְ'נָֿאנַם—ידע; מַתַם—דעה; מַמַה—שלי.
תרגום
הו נצר בְּהַרַתַה, דע כי גם אני הוא היודע בגופים כולם, והבנת הגוף ויודעו נקראת ידע. זו דעתי.
לימודם של הגוף ויודעו, הנשמה ונשמת-העל, מורכב משלושה נושאים: אלוהים, ישות החיים וחומר. בכל שדה פעולות, כלומר בכל גוף, ישנן שתי נשמות — הנשמה הייחודית ונשמת-העל. נשמת-העל הוא התרחבות מוחלטת של האל האישי העליון, קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה אומר: "גם אני הוא היודע, אלא שאיני היודע הייחודי שבגוף. אני היודע העליון. אני מצוי בכל גוף כפַּרַמָאתְמָא, נשמת-העל." לימוד מעמיק של שדה הפעולות ויודעו, על פי הבְּהַגַוַד-גִיתָא, מקנה ידע אמיתי. האל אומר, "אני יודע שדה הפעולות שבכל גוף ייחודי." הישות הייחודית מכירה אולי את גופה, אך לא את גוף זולתה. ואילו האל, שמצוי כנשמת-העל בכל גוף, יודע הכול על הגופים כולם. הוא מכיר את כל מיני החיים, על גופיהם השונים. אזרח יודע הכול על חלקת אדמתו, בעוד שהמלך יודע, נוסף על ארמונו, על חלקותיהם של כל הנתינים. בדומה לכך, אנו אדוני גופנו הייחודי, בעוד שאלוהים הוא אדון כל הגופים. ממש כשם שהמלך הוא אדונה המקורי של ממלכתו, האל הוא אדונם העליון של הגופים כולם. הגוף מורכב מחושים, ואלוהים הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה, "שליט החושים". הוא שליטם המקורי של החושים, ממש כשם שמלך הוא השולט הראשי בנעשה בממלכתו; הנתינים הם בסך הכול שליטים משניים. האל אומר, "גם אני היודע." פירושו של דבר שהוא היודע העליון; שהרי הנשמה הייחודית יודעת רק על גופה שלה. במַהָאבְּהָארַתַה (שָׂאנְתי פַּרְוַה 339.6) נאמר: קְשֵׁתְרָאנּי הי שַׂרִירָאנּי בִּיגַ'םּ צָ'אפּי שׂוּבְּהָאשׂוּבְּהֵא תָאני וֵתְתי סַה יוֹגָאתְמָא תַתַהּ קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿה אוּצְ'יַתֵא גוף זה נקרא קְשֵׁתְרַה, ובתוכו משתכן יודע הגוף, ועמו האל העליון, שיודע את השניים — את הגוף ואת יודעו. הוא נקרא משום כך "יודע השדות כולם". עתה יתואר ההבדל שבין שדה הפעולות ליודע הפעולות וליודע העליון. גְ'נָֿאנַה, על פי הספרות הוֵדית, הוא ידע מושלם על מעמדו של הגוף, מעמדה של הנשמה הייחודית ומעמדו של נשמת-העל. זוהי דעתו של קְרּישְׁנַּה. ידע פירושו הבנת הזהות והשוני שבין הנשמה לנשמת-העל. ידע שאינו מכיל את הבנת שדה הפעולות ויודעו אינו מושלם. חשוב להבין את מעמדם של פְּרַקְרּיתי (טבע), פּוּרוּשַׁה (הנהנה מהטבע), ואִישְׂוַרַה (היודע אשר שולט בטבע, כמו גם בנשמה הייחודית). אין לבלבל ביניהם ובין תפקודיהם השונים, ממש כשם שאין לבלבל בין הצובע לצבעים ולכַּן הציור. העולם החומרי הוא שדה הפעולות, או הטבע, וישות החיים מתענגת על הטבע. אלא שמעל שניהם מצוי שליט עליון, האל העליון. בשפת הוֵדות (בשְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 1.12) נאמר, בְּהוֹקְתָא בְּהוֹגְיַםּ פְּרֵריתָארַםּ צַ'ה מַתְוָא/ סַרְוַםּ פְּרוֹקְתַםּ תְרי-וידְהַםּ בְּרַהְמַם אֵתַת. הבְּרַהְמַן נתפס בשלוש צורות: פְּרַקְרּיתי היא בְּרַהְמַן כשדה הפעולות, גם הגִ'יוַה (הנשמה הייחודית) היא בְּרַהְמַן, שמנסה לשלוט בטבע החומרי, וגם השולט בשתיים הוא בְּרַהְמַן, אלא שהוא השליט האמיתי. הפרק יסביר גם שמבין שני היודעים, האחד מוּעד לטעויות, בעוד שהאחר אינו מוֹעד לעולם. האחד עליון, והשני כפוף. מי שסבור כי שניים אלה הם למעשה אחד, סותר את האל, שאומר כאן שבפירוש, "גם אני הוא יודע שדה הפעולות." מי שטועה לחשוב חֶבֶל לנָחָש — אינו יודע. הגופים הם רבים ושונים, וכמותם גם בעליהם. הגופים השונים מקורם ביכולתן השונה של הנשמות הייחודיות לשלוט בטבע החומרי. אלא שבכל אלה מצוי גם העליון, כשליט. המילה צַ'ה היא רבת משמעות, שהרי היא מורה על כלל מספרם של הגופים. זוהי דעתו של שְׂרִילַה בַּלַדֵוַה וידְיָאבְּהֻוּשַׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא נשמת-העל שמצוי בכל גוף נוסף על הנשמה הייחודית. הוא אומר כאן שידע אמיתי פירושו לדעת שנשמת-העל שולט בשדה הפעולות, וכן בנהנה המוגבל.