יָאוַת סַנְֿגָ'איַתֵא קינְֿצ'ית סַתְתְוַםּ סְתְהָאוַרַה-גַ'נְֹגַמַם קְשֵׁתְרַה-קְשֵׁתְרַגְ'נַֿה-סַמְּיוֹגָאת תַד וידְדְהי בְּהַרַתַרְשַׁבְּהַה
יָאוַת—כל מה ש-; סַנְֿגָ'איַתֵא—נוצר; קינְֿצ'ית—כלשהו; סַתְתְוַם—קיום; סְתְהָאוַרַה—נייח; גַ'נְֹגַמַם—נע; קְשֵׁתְרַה—של הגוף; קְשֵׁתְרַה-גְ'נַֿה—ושל יודע הגוף; סַמְּיוֹגָאת—מתוך החיבור; תַת וידְדְהי—עליך לדעת זאת; בְּהַרַתַה-רּישַׁבְּהַה—הו הטוב בבְּהָארַתים.
תרגום
הו הטוב בבְּהָארַתים, דע כי כל הקיים שנגלה לעיניך, הנע והנייח, אינו אלא צירופם של שדה הפעולות ושל יודע השדה.
הטבע החומרי וישות החיים, אשר קיימים עוד מלפני בריאת היקום, שניהם מוסברים בפסוק זה. הנברא כולו הוא בסך הכול צירופם של השניים. ישנן תופעות נייחות רבות, כגון עצים, הרים וגבעות, ורבים היצורים הנעים. אלא שכולם הם בסך הכול צירופים של טבע חומרי ושל טבע עילי — ישויות החיים. דבר לא מתפתח ללא מגעו של הטבע העילי, או ישות החיים. יחסים אלה שבין הטבע החומרי לטבע הרוחני נמשכים לעד, וצירוף זה מקורו באלוהים; מכאן שהוא שליטם של השניים — הטבע העילי והנחות. הוא בורא את הטבע החומרי, ומחדיר לתוכו את הטבע העילי, ובדרך זו מחולל כל תופעה ופעולה ביקום.