אַנְיֵא תְו אֵוַם אַגָ'אנַנְתַהּ שְׂרוּתְוָאנְיֵבְּהְיַה אוּפָּאסַתֵא תֵא 'פּי צָ'אתיתַרַנְתְי אֵוַה מְרּיתְיוּםּ שְׂרוּתי-פַּרָאיַנָּאהּ
אַנְיֵא—אחרים; תוּ—אבל; אֵוַם—כך; אַגָ'אנַנְתַהּ—חסרי ידע רוחני; שְׂרוּתְוָא—לאחר ששמעו; אַנְיֵבְּהְיַהּ—מאחרים; אוּפָּאסַתֵא—סוגדים; תֵא—הם; אַפּי—גם; צַ'ה—ו-; אַתיתַרַנְתי—מתעלים; אֵוַה—אכן; מְרּיתְיוּם—מעבר למוות; שְׂרוּתי-פַּרָאיַנָּאהּ—נוטים לתהליך השמיעה.
תרגום
אך ישנם גם מי שאינם בקיאים בידע רוחני, אולם מתחילים לסגוד לעליון משום ששמעו על אודותיו מאחרים. בגלל נטייתם להקשיב לסמכות, הרי שגם הם משתחררים מנתיב הלידה והמוות.
פסוק זה מתאים במיוחד לחברה של ימינו. זאת משום שכיום לא ניתן למעשה שום חינוך רוחני. אפילו שישנם לכאורה אנשים אתיאיסטים, אגנוסטים ושכלתנים, הם משוללים כל ידע פילוסופי. לעומת זאת, אדם פשוט, אם הוא נשמה טובה, הוא יוכל להתקדם באמצעות שמיעה. מכאן שתהליך השמיעה הוא חשוב מאוד. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, שהטיף תודעת קְרּישְׁנַּה בעת החדשה, הדגיש מאוד את התהליך הזה. זאת משום שדי בשמיעה ממקור מוסמך בשביל להתקדם. ובמיוחד חשובה שמיעת הצליל הנשגב הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. משום כך נאמר שעל הכול לנסות ולשמוע מאנשים שהגיעו להגשמה רוחנית, שהרי אז יוכלו בהדרגה להבין הכול. אין ספק גם שאז יפנו ויסגדו לאלוהים. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה אמר שאיש בתקופה זו לא צריך לשנות את מעמדו; עליו רק לזנוח את נטייתו להבין את האמת המוחלטת בשכלו הספקולטיבי; עליו ללמוד להפוך למשרתם של מי שכבר יודעים על אלוהים. מי שמתמזל מזלו למצוא מקלט בדָבֵק טהור, לשמוע ממנו על הגשמה עצמית ולנקוט על פי דוגמתו, יתעלה בהדרגה למעמדו. פסוק זה מדגיש בצדק את תהליך השמיעה. אפשר שאדם פשוט אינו מוכשר כמו הוגי הדעות למיניהם, אולם הקשבה צייתנית לבר סמכא תרוממו אל מעבר לעולם החומרי — בחזרה אל אלוהים.