יַה אֵוַםּ וֵתְתי פּוּרוּשַׁםּ פְּרַקְרּיתיםּ צַ'ה גוּנַּיְהּ סַהַה סַרְוַתְהָא וַרְתַמָאנוֹ 'פּי נַה סַה בְּהֻוּיוֹ 'בְּהיגָ'איַתֵא
יַהּ—מי ש-; אֵוַם—כך; וֵתְתי—מבין; פּוּרוּשַׁם—את ישות החיים; פְּרַקְרּיתים—את הטבע החומרי; צַ'ה—ו-; גוּנַּיְהּ—מידות הטבע החומרי; סַהַה—יחד עם; סַרְוַתְהָא—בכל מקום; וַרְתַמָאנַהּ—שהוא נמצא; אַפּי—אף על פי; נַה—לעולם לא; סַהּ—הוא; בְּהֻוּיַהּ—שוב; אַבְּהיגָ'איַתֵא—נולד.
תרגום
אין ספק כי מי שמבין אמת זו לגבי הטבע החומרי, ישות החיים ופעולתן של מידות הטבע, יהפוך לבן חורין. ללא קשר למצבו עכשיו, הוא לא ישוב עוד וייוולד כאן לעולם.
הטבע החומרי, נשמת-העל, הנשמה הייחודית ויחסי הגומלין שביניהם — מי שמבין את אלה, זכאי לגאולה. הוא מתעלה לאווירה הרוחנית מבלי לשוב עוד לעולם החומרי. זוהי תוצאתו של ידע. תכלית הידע היא להבין שישות החיים נפלה לקיום החומרי במקרה. עליה לחתור ולהבין את מעמדה ולשוב לתודעה רוחנית, לתודעת קְרּישְׁנַּה. זאת בחברתם של בני סמכא, קדושים ומורה רוחני, וכן על ידי לימוד הבְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהסביר אותה האל. או אז מובטח לה שלא תשוב עוד לקיום החומרי; היא תתעלה לעולם הרוחני, לחיי נצח מלאי חדווה וידע.