בהגווד גיטה - 12.8

מַיְי אֵוַה מַנַה אָדְהַתְסְוַה  מַיי בּוּדְדְהיםּ ניוֵשַׂיַה
ניוַסישְׁיַסי מַיְי אֵוַה  אַתַה אֻוּרְדְהְוַםּ נַה סַמְּשַׂיַהּ

מַיי—בי; אֵוַה—אכן; מַנַהּ—את המיינד; אָדְהַתְסְוַה—מקד; מַיי—בי; בּוּדְדְהים—את התבונה; ניוֵשַׂיַה—השקע; ניוַסישְׁיַסי—תחייה; מַיי—בי; אֵוַה—אכן; אַתַהּ אֻוּרְדְהְוַם—מכאן ואילך; נַה—לעולם אין; סַמְּשַׂיַהּ—ספק.

תרגום

מקד את מחשבתך בי, האל האישי העליון, והשקע בי את תבונתך כולה. אין ספק כי אז תחיה בי תמיד.

התעמקות

מי שעוסק בשירותו של קְרּישְׁנַּה מצוי עמו ביחסים ישירים. אין ספק שמעמדו נשגב מיסודו. דָבֵק אינו חי במישור החומרי — הוא חי בקְרּישְׁנַּה. שמו הקדוש של האל אינו שונה מהאל עצמו; ובשעה שהדָבֵק מזמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה ואונו הפנימי מרקדים על לשונו. כאשר הוא מגיש לו מנחת מזון, קְרּישְׁנַּה מקבל את המנחה במישרין, וכשהדָבֵק אוכל את שאריותיה, הוא זוכה בטבעו של קְרּישְׁנַּה. מי שלא עוסק בשירות כזה, לא יבין זאת, אף שהתהליך מומלץ בבְּהַגַוַד-גִיתָא ובספרות וֵדית נוספת.