סַנְנייַמיינדרייַה-גְרָאמַםּ סַרְוַתְרַה סַמַה-בּוּדְדְהַיַהּ תֵא פְּרָאפְּנוּוַנְתי מָאם אֵוַה סַרְוַה-בְּהֻוּתַה-היתֵא רַתָאהּ
יֵא—אלו אשר; תוּ—אבל; אַקְשַׁרַם—מעבר לתפישת החושים; אַנירְדֵשְׂיַם—בלתי מוגדר; אַוְיַקְתַם—בלתי נגלה; פַּרְיוּפָּאסַתֵא—עוסקים כליל בסגידה; סַרְוַתְרַה-גַם—שורה בכל; אַצ'ינְתְיַם—בלתי נתפס; צַ'ה—גם; קֻוּטַה-סְתְהַם—בלתי משתנה; אַצַ'לַם—אינו נע; דְהְרוּוַם—קבוע; סַנְנייַמְיַה—בשולטם; אינְדְרייַה-גְרָאמַם—בכל החושים; סַרְוַתְרַה—בכל מצב; סַמַה-בּוּדְדְהַיַהּ—בעלי ראיה שווה; תֵא—הם; פְּרָאפְּנוּוַנְתי—מגיעים; מָאם—אליי; אֵוַה—אכן; סַרְוַה-בְּהֻוּתַה-היתֵא—בטובת כל ישויות החיים; רַתָאהּ—עוסקים.
תרגום
מכל מקום, מי שסוגדים לבלתי נגלה, אשר מצוי מעבר לתפיסה החושית, השורה בכול, הבלתי נתפס, הבלתי משתנה, הקבוע והנייח — ההיבט הבלתי אישי של האמת המוחלטת — על ידי שליטה בחושים השונים ויחס שווה לכול, בעוסקם בטובת הכלל, הם לבסוף מגיעים אליי.
מי שאינם סוגדים לאל העליון במישרין, שמנסים להשיג את אותה מטרה בתהליך עקיף, גם אלה מגשימים את מטרתם — שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. "החכם, שלאחר לידות רבות לומד שוָאסוּדֵוַה הוא הכול, מחפש בו את מקלטו." מי שלאחר לידות רבות קונה לו ידע מושלם, מתמסר לקְרּישְׁנַּה. מי שמנסה להגיע לאלוהים בשיטה הנזכרת בפסוק זה, חייב לשלוט בחושיו, לשרת את הכול ולפעול לטובת הכלל. מכאן שבסופו של דבר עליו לפנות לקְרּישְׁנַּה, כי אלמלא כן, הבנתו אינה מושלמת. אלא שלעתים דרושים סיגופים רבים לפני שנכונים להתמסר לקְרּישְׁנַּה. מי שמבקש לחזות בנשמת-העל שבנשמה הייחודית, חייב להפסיק את פעילותו החושית כולה, כגון ראייה, שמיעה, טעימה, עבודה וכו'. או אז ייווכח לדעת שנשמת-העל מצוי בכול. מי שהבין זאת לא יקנא עוד בשום ישות חיה — הוא לא ימצא עוד הבדל בין אדם לחיה. זאת משום שהוא רואה את הנשמה בלבד, ולא את הכסות החיצונית. מכל מקום, שיטת ההבנה הבלתי אישית היא קשה מאוד לאדם הפשוט.