מָא תֵא וְיַתְהָא מָא צַ'ה וימֻוּדְּהַה-בְּהָאווֹ דְרּישְׁטְוָא רֻוּפַּםּ גְהוֹרַם אִידְרּינֹ מַמֵדַם וְיַפֵּתַה-בְּהִיהּ פְּרִיתַה-מַנָאהּ פּוּנַס תְוַםּ תַד אֵוַה מֵא רֻוּפַּם אידַםּ פְּרַפַּשְׂיַה
מָא—שלא יהיה; תֵא—לך; וְיַתְהָא—פחד; מָא—שלא יהיה; צַ'ה—גם; וימֻוּדְּהַה-בְּהָאוַהּ—בלבול; דְרּישְׁטְוָא—בראותך; רֻוּפַּם—את הדמות; גְהוֹרַם—הנוראית; אִידְרּיק—כפי שהיא; מַמַה—שלי; אידַם—הזו; וְיַפֵּתַה-בְּהִיהּ—חופשי מכל מורא; פְּרִיתַה-מַנָאהּ—בנפש שלווה; פּוּנַהּ—שוב; תְוַם—אתה; תַת—כך; אֵוַה—אכן; מֵא—שלי; רֻוּפַּם—דמות; אידַם—זו; פְּרַפַּשְׂיַה—ראה.
תרגום
דְבֵקי, למראה היבטי המחריד הזה נבעתת והתבלבלת כולך. הבה נשים לזה קץ. ועתה, בנפש שלווה, חופשי מכל מורא, תוכל לראות את הדמות שהתאוויתָ לה.
בראשית הבְּהַגַוַד-גִיתָא חושש אַרְג'וּנַה מהריגתם של בְּהִישְׁמַה ודְרוֹנַּה, שהיו סבו ומורו הנערצים. קְרּישְׁנַּה מורה לו שלא לחשוש. בשעה שבניו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ניסו להפשיט את דְרַוּפַּדִי באספת הקוּרוּ, בְּהִישְׁמַה ודְרוֹנַּה לא פצו פה. בגלל ההתעלמות מחובתם נגזר עליהם למות. קְרּישְׁנַּה הציג את דמות היקום רק כדי להראות שהם כבר נהרגו בגלל מעשם המגונה. הדְבֵקים שלווים מטבעם ואינם נוטים למעשים מחרידים. משום כך היה על אַרְג'וּנַה לחזות בדמות היקום. תכלית החיזיון הוסברה; עתה מבקש אַרְג'וּנַה לראות את הדמות בעלת ארבע הידיים, וקְרּישְׁנַּה מציגה. דְבֵקים אינם מוצאים עניין רב בדמות היקום, שהרי אי אפשר לפתח עמה יחסי אהבה. הם נוטים יותר לרגשות יראה וכבוד, או שמבקשים אחר יחסי אהבה ושירות לאל האישי העליון, קְרּישְׁנַּה בעל שתי הידיים.