תַסְמָאת פְּרַנַּמְיַה פְּרַנּידְהָאיַה קָאיַםּ פְּרַסָאדַיֵא תְוָאם אַהַם אִישַׂם אִידְּיַם פּיתֵוַה פּוּתְרַסְיַה סַקְהֵוַה סַקְהְיוּהּ פְּרייַהּ פְּרייָאיָארְהַסי דֵוַה סוֹדְּהוּם
תַסְמָאת—לכן; פְּרַנַּמְיַה—אני משתחווה; פְּרַנּידְהָאיַה—בהניחי על הארץ; קָאיַם—את הגוף; פְּרַסָאדַיֵא—אני מתחנן לחסד; תְוָאם—ממך; אַהַם—אני; אִישַׂם—מהאל העליון; אִידְּיַם—הראוי לסגידה; פּיתָא איוַה—כמו אב; פּוּתְרַסְיַה—לבנו; סַקְהָא איוַה—כמו ידיד; סַקְהְיוּהּ—לידידו; פְּרייַהּ—כמו אהוב; פְּרייָאיָאהּ—לאהובתו היקרה מכול; אַרְהַסי—עליך; דֵוַה—הו אלי; סוֹדְּהוּם—לסלוח.
תרגום
אתה הריבון העליון, מושא סגידתה של כל ישות חיים. הריני נופל לרגליך ומתחנן בהכנעה לחסדך. כאב שסולח לחוצפת בנו, כחבר שסולח לעזות המצח של ידידו, או כבעל שסולח לחירות יתר מצד אשתו, סלח נא על כל העוולות שעשיתי לך.
דְבֵקיו של קְרּישְׁנַּה קשורים אליו ביחסים שונים; יש שמתייחסים אליו כאל בן, יש כאל בעל, וישנם שרואים בו ידיד או אדון. קְרּישְׁנַּה ואַרְג'וּנַה קשורים ביחסי ידידות. קְרּישְׁנַּה סולח ממש כשם שאב, בעל או אדון סולחים.