בהגווד גיטה - 11.43

האל האישי העליון, קְרישְׁנַה, נערץ ממש כשם שאב נערץ על בנו. הוא המורה הרוחני, שהרי הוא זה שנתן לראשונה את ההוראות הוֵדיות לבְּרַהְמָא, ועתה הוא מורה את הבְּהַגַוַד-גִיתָא לאַרְג'וּנַה; מכאן שהוא המורה הרוחני המקורי, ומכאן גם שכל מורה רוחני מוסמך כיום חייב להשתייך לשושלת הוראה שראשיתה בקְרּישְׁנַּה. זאת משום שמבלי לייצג את קְרּישְׁנַּה, איש לא יכול ללמד או לשמש כמורה רוחני לנושאים נשגבים. מכל בחינה, אלוהים הוא זה שראוי להשתחוות ולהוקרה, כיוון שהוא גדול לאינסוף. אף אחד לא גדול ממנו, ואיש לא שווה לו או נעלה ממנו בכל ההתגלויות, הרוחניות והחומריות; הכול נחותים ממנו ואיש לא נעלה ממנו. זה נאמר בשְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד (6.8): נַה תַסְיַה קָארְיַםּ קַרַנַּםּ צַ'ה וידְיַתֵא נַה תַת-סַמַשׂ צָ'אבְּהְיַדְהיקַשׂ צַ'ה דְרּישְׂיַתֵא קְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, ניחן בחושים ובגוף כשל אדם רגיל, אלא שחושיו אינם שונים מגופו, ממחשבתו או מעצמו. רק סכלים שאינם מיטיבים לדעת אותו גורסים שהוא שונה מנשמתו, ממחשבתו, מליבו ומכל דבר אחר. קְרּישְׁנַּה הוא מוחלט; ומכאן שמעשיו ואוניו כולם עילאיים. נאמר גם שאף שלא ניחן בחושים כשלנו, הוא יכול לבצע את הפעילות החושית כולה; מכאן שחושיו אינם בלתי מושלמים והם לא מוגבלים. אף אחד לא גדול ממנו ואיש אינו שווה לו, שהרי הכול נחותים ממנו. ידיעתו של האל, כוחו ומעשיו כולם נשגבים. בבְּהַגַוַד-גִיתָא (4.9) נאמר: גַ'נְמַה קַרְמַה צַ'ה מֵא דיוְיַם  אֵוַםּ יוֹ וֵתְתי תַתְתְוַתַהּ תְיַקְתְוָא דֵהַםּ פּוּנַר גַ'נְמַה  נַיְתי מָאם אֵתי סוֹ 'רְג'וּנַה מי שמבין את גופו הנשגב של קְרּישְׁנַּה, מעשיו ושלמותו, שב אליו בנוטשו את גופו, ואינו חוזר עוד לעולם רב סבל זה. חשוב לדעת שמעשיו שונים ממעשיהם של אחרים. ומי שיעקוב אחר עקרונותיו יגיע לשלמות. נאמר גם שאיש אינו אדונו של קְרּישְׁנַּה; כולם משרתיו. זה מאושש בצַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרִּתַה (אָדי 5.142), אֵקַלֵא אִישְׂוַרַה קְרּישְׁנַּה, אָרַה סַבַּה בְּהְרּיתְיַה: רק קְרּישְׁנַּה הוא אלוהים, וכל השאר הם משרתיו. הכול פועלים על פי צווֹ ואיש לא יכול להתכחש לו. הכול נתונים לפיקוחו ולהדרכתו. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא נאמר שהוא סיבת כל הסיבות.