יַץ' צָ'אוַהָאסָארְתְהַם אַסַת-קְרּיתוֹ 'סי ויהָארַה-שַׂיְיָאסַנַה-בְּהוֹגַ'נֵשׁוּ אֵקוֹ 'תְהַה וָאפְּי אַצְ'יוּתַה תַת-סַמַקְשַׁםּ תַת קְשָׁאמַיֵא תְוָאם אַהַם אַפְּרַמֵיַם
סַקְהָא—ידיד; איתי—כך; מַתְוָא—בחושבי; פְּרַסַבְּהַם—בחוצפה; יַת—זה ש-; אוּקְתַם—נאמר; הֵא קְרּישְׁנַּה—הו קְרּישְׁנַּה; הֵא יָאדַוַה—הו יָאדַוַה; הֵא סַקְהֵא—הו ידידי; איתי—כך; אַגָ'אנַתָא—מבלי לדעת; מַהימָאנַם—את התהילה; תַוַה—שלך; אידַם—זה; מַיָא—באמצעותי; פְּרַמָאדָאת—מתוך טיפשות; פְּרַנַּיֵנַה—מתוך אהבה; וָא אַפּי—או; יַת—זה ש-; צַ'ה—גם; אַוַהָאסַה-אַרְתְהַם—בבדיחות הדעת; אַסַת-קְרּיתַהּ—בוזֵית; אַסי—אתה; ויהָארַה—בזמן מרגוע; שַׂיְיָא—בשכיבה; אָסַנַה—בישיבה; בְּהוֹגַ'נֵשׁוּ—בזמן אכילה; אֵקַהּ—לבד; אַתְהַה וָא—או; אַפּי—אפילו; אַצְ'יוּתַה—הו אַצְ'יוּתַה; תַת-סַמַקְשַׁם—אל מול אחרים; תַת—על זאת; קְשָׁאמַיֵא—מבקש מחילה; תְוָאם—ממך; אַהַם—אני; אַפְּרַמֵיַם—בלתי ניתן למדידה.
תרגום
בחושבי אותך לרעי, כיניתי אותך בפזיזות "הו קְרּישְׁנַּה", "הו יָאדַוַה", "הו ידידי", מבלי לדעת את תפארתך. אנא סלח על כל אשר עשיתי מתוך טירוף או אהבה. חיללתי את כבודך פעמים רבות — בבדיחות הדעת בעת מרגוע, בהשתרענו על אותה מיטה, או ביושבנו או באכלנו יחדיו — לעתים ביחידות ולעתים לעיניהם של ידידים רבים. הו הבלתי מוֹעד, מחל לי על כל עוונותיי.
אף שקְרּישְׁנַּה ניצב לפני אַרְג'וּנַה בדמות היקום, אַרְג'וּנַה זוכר את קשרי ידידותם ומבקש מחילה על אינספור המחוות הידידותיות, הבלתי רשמיות מצדו. הוא מודה שקודם לכן לא שיער שקְרּישְׁנַּה מסוגל לעטות דמות שכזו, אף שכידיד, קְרּישְׁנַּה כבר הסביר לו זאת. הוא לא ידע כמה פעמים כבר פגע בכבודו בקוראו לו "הו ידידי, הו קְרּישְׁנַּה, הו יָאדַוַה" וכו', מבלי להכיר בשפעתו. אלא שלמרות שפעתו הרבה, קְרּישְׁנַּה נהג עמו ברוב חסד כידיד. כאלה הם יחסי האהבה הנשגבים שבין הדָבֵק לאל. היחסים שבין ישות החיים לקְרּישְׁנַּה קבועים לעד; מהתנהגותו של אַרְג'וּנַה מתברר כי אלה אינם נשכחים לעולם. למרות שפעתה של דמות היקום, אַרְג'וּנַה אינו שוכח את קשרי ידידותו.