אֵתַץ' צְ'הְרוּתְוָא וַצַ'נַםּ קֵשַׂוַסְיַה קְרּיתָאנְֿגַ'ליר וֵפַּמָאנַהּ קירִיתִי נַמַסְקְרּיתְוָא בְּהֻוּיַה אֵוָאהַה קְרּישְׁנַּםּ סַה-גַדְגַדַםּ בְּהִיתַה-בְּהִיתַהּ פְּרַנַּמְיַה
סַנְֿגַ'יַהּ אוּוָאצַ'ה—סַנְֿגַ'יַה אמר; אֵתַת—הללו; שְׂרוּתְוָא—בשומעו; וַצַ'נַם—את הדברים; קֵשַׂוַסְיַה—של קְרּישְׁנַּה; קְרּיתַה-אַנְֿגַ'ליהּ—בכפיים צמודות; וֵפַּמָאנַהּ—רועד; קירִיתִי—אַרְג'וּנַה; נַמַסְקְרּיתְוָא—משתחווה; בְּהֻוּיַהּ—שוב; אֵוַה—גם; אָהַה—אמר; קְרּישְׁנַּם—לקְרּישְׁנַּה; סַה-גַדְגַדַם—בקול רועד; בְּהִיתַה-בְּהִיתַהּ—מפוחד; פְּרַנַּמְיַה—משתחווה.
תרגום
סַנְגַ'יַה אמר לדְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה: הו מלך, למשמע דבריו של האל, החל אַרְג'וּנַה, בחיל ורעדה, משתחווה שוב ושוב בכפיים צמודות, ובקול שנוק מאימה אמר לקְרישְׁנַה.
כפי שכבר הסברנו, אַרְג'וּנַה נרעש כולו והתבלבל לנוכח דמות היקום; הוא שב וחזר והשתחווה לפני קְרּישְׁנַּה ואמר תפילות בקול שנוק, לא כידיד, אלא כדָבֵק השרוי בפליאה.