נַה צַ'ה שְׂרֵיוֹ 'נוּפַּשְׂיָאמי הַתְוָא סְוַה-גַ'נַם אָהַוֵא
נַה קָאנְֹקְשֵׁא ויגַ'יַםּ קְרּישְׁנַּה נַה צַ'ה רָאגְ'יַםּ סוּקְהָאני צַ'ה
נַה—אין; צַ'ה—ו-; שְׂרֵיַהּ—תועלת; אַנוּפַּשְׂיָאמי—אני חוזה; הַתְוָא—לאחר שאהרוג; סְוַה-גַ'נַם—את קרוביי; אָהַוֵא—בקרב; נַה—אין; קָאנְֹקְשֵׁא—אני משתוקק; ויגַ'יַם—לניצחון; קְרּישְׁנַּה—הו קְרּישְׁנַּה; נַה—לא; צַ'ה—ו-; רָאגְ'יַם—לממלכה; סוּקְהָאני—לתענוגות; צַ'ה—ו-
תרגום
קְרּישְׁנַּה יקירי, איני מוצא כל טעם בהרג קרוביי בקרב זה, גם איני משתוקק לניצחון, לממלכה או לאושר שיבואו בעקבותיו.
נשמות מותנות שאינן יודעות שוישְׁנּוּ (או קְרּישְׁנַּה) מהווה את טובתן העצמית, נמשכות אחר קשרים גופניים ומקוות למצוא בהם אושר. בעיוורונן לגבי עובדות החיים הן שוכחות אפילו את סיבותיו של אושר חומרי. אַרְג'וּנַה כמו שכח את כללי המוסר של קְשַׁתְרייַה. נאמר ששני סוגי אדם רשאים להיכנס לכוכב השמש רב האור — קְשַׁתְרייַה שנלחם לפקודתו של קְרּישְׁנַּה ומת בשדה הקרב, ואדם בשלב הנזירות שהתקדש כולו לחיים רוחניים. אַרְג'וּנַה חס על חיי אויביו כמו על קרוביו. הוא סבור כי עם מות קרוביו, לא ימצא עוד אושר בחייו. הוא אינו חפץ להילחם, ממש כמו שאדם שבע אינו נוטה לבשל. הוא החליט ללכת ליער, לחיי בדידות ותסכול. כקְשַׁתְרייַה דרושה לו ממלכה לקיומו, שהרי אינו רשאי לעסוק בשום משלח יד אחר, אך אַרְג'וּנַה היה משולל ממלכה. הקרב עם דודניו ואחיו נועד להשיב לו את ממלכת אביו. אולם כיוון שלא נטה לעשות זאת, הרי שחשב את עצמו מתאים לחיי פרישות ותסכול ביער.