אַרְג'וּנַה אוּוָאצַ'ה
סֵנַיוֹר אוּבְּהַיוֹר מַדְהְיֵא רַתְהַםּ סְתְהָאפַּיַה מֵא 'צְ'יוּתַה
יָאוַד אֵתָאן נירִיקְשֵׁא 'הַםּ יוֹדְדְהוּ-קָאמָאן אַוַסְתְהיתָאן
קַיְר מַיָא סַהַה יוֹדְדְהַוְיַם אַסְמין רַנַּה-סַמוּדְיַמֵא
אַרְג'וּנַהּ אוּוָאצַ'ה—אַרְג'וּנַה אמר; סֵנַיוֹהּ—של הצבאות; אוּבְּהַיוֹהּ—של שני; מַדְהְיֵא—בתווך; רַתְהַם—את המרכבה; סְתְהָאפַּיַה—נְהג; מֵא—שלי; אַצְ'יוּתַה—הו הבלתי כושל; יָאוַת—בינתיים; אֵתָאן—בהם; נירִיקְשֵׁא—אתבונן; אַהַם—אני; יוֹדְדְהוּ-קָאמָאן—תְּאֵבֵי המלחמה; אַוַסְתְהיתָאן—הניצבים; קַיְהּ—מי; מַיָא—עימי; סַהַה—יחדיו; יוֹדְדְהַוְיַם—יילחמו; אַסְמין—הזה; רַנַּה—מלחמתי; סַמוּדְיַמֵא—במאמץ.
תרגום
אַרְג'וּנַה אמר: הו הבלתי כושל, נהג נא את מרכבתי אל בין שני הצבאות, כדי שאוכל להתבונן בלוחמים תְּאֵבֵי המלחמה שעמם איאלץ להתמודד בקרב אדיר זה.
אף שקְרּישְׁנַּה הוא האל האישי העליון, הרי שבחסדו נטול הסיבה לידידו היה נכון לשמש כמשרתו. אהבתו לדְבֵקיו אינה מתערערת לעולם, ומשום כך שמו כאן אַצְ'יוּתַה, "מי שאינו כושל לעולם". הוא מכונה כך כיוון שכרכּב לא היסס למלא את פקודותיו של אַרְג'וּנַה. מכל מקום, מעמדו העליון אינו מתערער גם בשעה שהוא משמש כרכּב לדְבֵקו. הוא האל, הְרּישִׁיקֵשׂה, אדון כלל החושים, תמיד. היחסים שבינו ובין משרתו הם מתוקים ונשגבים מאוד. המשרת נכון תמיד לשרת את האל, והאל מחפש הזדמנויות לשרת את דְבֵקו. הוא נהנה בשעה שדְבֵקיו הטהורים נוהגים בו כעליונים, והעונג שבציות להוראותיהם הוא רב מזה שבנתינת הוראות בעצמו. מאחר שהוא אדון הכול, הרי שכולם כפופים למצוותיו; אף אחד לא נעלה ממנו ויכול לצוות עליו. מכל מקום, אף שהוא אדון תמיד, הריהו מפיק עונג נשגב מפקודותיו של דְבֵקו הטהור. אַרְג'וּנַה, שהיה דָבֵק טהור של האל, לא חפץ להילחם בדודניו ובאחיו. הייתה זו עקשותו של דוּרְיוֹדְהַנַה, שלא נעתר למגעי השלום, שגררה אותו לקרב. עתה הוא ביקש לראות את המצביאים שהתקבצו שם. מובן שברית שלום כבר לא הייתה אפשרית, אלא שהוא ביקש לשוב ולראותם, ולראות כמה הם החלטיים לפתוח במלחמה בלתי רצויה שכזו.