תַסְיַה סַנְֿגַ'נַיַן הַרְשַׁםּ קוּרוּ-וְרּידְדְהַהּ פּיתָאמַהַהּ
סימְּהַה-נָאדַםּ וינַדְיוֹצְ'צַ'יְהּ שַׂנְֹקְהַםּ דַדְהְמַוּ פְּרַתָאפַּוָאן
תַסְיַה—שלו; סַנְֿגַ'נַיַן—נסך; הַרְשַׁם—חדווה; קוּרוּ-וְרּידְדְהַהּ—זקן שושלת הקוּרוּ; פּיתָאמַהַהּ—סב הלוחמים; סימְּהַה-נָאדַם—קול שדמה לשאגת אריה; וינַדְיַה—שאג; אוּצְ'צַ'יְהּ—בקול אדיר; שַׂנְֹקְהַם—בקונכייה; דַדְהְמַוּ—תקע; פְּרַתָאפַּה-וָאן—אמיץ הלב.
תרגום
בְּהִישְׁמַה אמיץ הלב, שהיה זקן שושלת הקוּרוּ וסב הלוחמים, תקע אז בקונכייתו בקול אדיר שדמה לשאגת אריה, ונסך חדווה בלב דוּרְיוֹדְהַנַה.
סב שושלת הקוּרוּ הבין את נבכי לבבו של נכדו דוּרְיוֹדְהַנַה, ובחמלתו הטבעית ניסה לשמחו בתקיעת קונכייה רמה, כאריה, כיאה למעמדו. בעקיפין, באמצעות קונכייתו הוא כמו הודיע לנכדו החושש שסיכוייו לניצחון אבודים, שהרי שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון, ניצב בצד שמנגד. אולם מאחר שחובתו להילחם, הרי שלא יחסוך כל מאמץ.