בהגווד גיטה: פרק 9, פסוק 5

האל אומר שהכול נשען עליו (מַת-סְתְהָאני סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני). אין להבין זאת שלא כראוי. למעשה, האל אינו טורח בעצמו בקיום ההתגלות החומרית ובהחזקתה. ישנה תמונה של אטלס הנושא את כדור הארץ על כתפיו; הוא נראה תשוש מאוד באוחזו כדור גדול שכזה. אלא שאין לדימוי מעין זה ולא כלום עם החזקתו של קרישנה את היקום הנברא. הוא אומר שאף שהכול נשען עליו, הוא נשאר נבדל.

מערכות הכוכבים מרחפות בחלל, וחלל זה הוא אונו של האל. אולם הוא עצמו נבדל מן החלל. מעמדו שונה. משום כך הוא אומר: "אף שהכול מצוי על אוני הבלתי נתפס, אני, כאישיות אלוה העליון, נבדל מאלה." זהו אונו הבלתי נתפס של אלוהים.

במילון הוֵדי נירוּקְתי נאמר, יוּגְ'יַתֵא 'נֵנַה דוּרְגְהַטֵשׁוּ קָארְיֵשׁוּ: "האל העליון מבצע עלילות מופלאות ובלתי נתפסות באמצעות אונו." אישיותו חדורה כולה באונים שונים, והחלטיותו מתבטאת בעובדות של ממש. כך יש להבין את אישיות אלוה. גם אם עולה בדעתנו לעשות משהו, רבים כל כך המכשולים שעומדים בדרכנו, ולעתים אנו מצליחים במשימתנו ולעתים נכשלים. בעוד שכאשר קרישנה רוצה, הכול מתבצע, מעצם רצונו, ובשלמות כה רבה, עד כי אי אפשר אפילו לשער כיצד זה נעשה. האל מסביר זאת: אף שהוא מחזיק בהתגלות החומרית ומקיימה, הוא אינו נוגע בה. הכול נברא, מתקיים ונכחד ברצונו בלבד. אין כל הבדל בינו עצמו למחשבתו (כמו ההבדל שבינינו עצמנו לבין המיינד החומרי הנוכחי). זאת משום שהוא מהות רוחנית מוחלטת.

האל מצוי בכול בו-זמנית. אלא שאדם פשוט אינו מסוגל להבין כיצד בו בזמן הוא גם בעל קיום ייחודי. אף שהכול נשען עליו, הוא עצמו שונה מעולם התופעות החומרי. דבר זה מוסבר כאן כיוֹגַם אַיְשְׂוַרַם, שפירושו כוחו המיסטי של האל.