בהגווד גיטה: פרק 9, פסוק 34
מָאם אֵוַיְשְׁיַסי יוּקְתְוַיְוַם אָתְמָאנַםּ מַת-פַּרָאיַנַּהּ
ישנם גם דמוניים ממש; אלה חושבים אמנם על קרישנה, אלא שהם עושים זאת מתוך קנאה, כמו המלך קַמְּסַה, דודו של קרישנה. הוא הגה בקרישנה תמיד, אולם חשב אותו לאויבו. הוא חרד תמיד ותהה מתי יבוא להורגו. הגות כזו אינה מועילה. ההגות צריכה להיות חדורה באהבה ובמסירות; זוהי בהקטי. יש להוסיף ולהתקדם בידע על קרישנה. ומהי התקדמות חיובית? זו אפשרית על-ידי לימוד ממורה מוסמך. קרישנה הוא אישיות אלוה העליון. כבר הסברנו שגופו אינו חומרי, אלא נצחי ומלא חדווה וידע. דיונים שכאלה על קרישנה מסייעים לאדם להפוך לדָבֵק, וכל ניסיון להבין ממקורות אחרים, בלתי מהימנים, הוא עקר וחסר תועלת.
על הכול למקד את המיינד בדמות הנצחית — דמותו המקורית של קרישנה, ומתוך ביטחון ואמונה שהוא העליון, עליהם לעסוק בסגידתו. בהודו ישנם מאות ואלפי מקדשים שבהם סוגדים ומתרגלים שירות מסור לקרישנה. תרגול שכזה כרוך בהשתחוות לפני האל. על האדם לכפוף את ראשו לפני דמות המֻוּרְתי של האל ולהקדיש לו את מחשבתו, גופו ומעשיו — הכול. זוהי השתקעות מוחלטת באל, ללא כל סטייה, והיא מרוממת את הדָבֵק לקְרּישְׁנַּלוֹקַה. אל לנו ללכת שולל אחר פרשנים חסרי מצפון, אלא לעסוק בתשעת תהליכי השירות המסור, החל משמיעה וזמרה על אודות קרישנה. שירות מסור טהור הוא ההישג הנעלה ביותר בחברה האנושית.
הפרקים השביעי והשמיני הסבירו על שירות מסור לאל, אשר פטור מידע ספקולטיבי, מיוגה מיסטית ומפעילות נושאת פרי. מי שאינם טהורים לגמרי, אפשר שיימשכו אחר היבטים אחרים של האל, כמו הבְּרַהְמַגְ'יוֹתי הבלתי אישי או הפַּרַמָאתְמָא המקומי. דָבֵק טהור, לעומת זאת, עוסק בשירותו של אלוהים במישרין.
בשיר יפהפה על קרישנה נאמר שסוגדיהם של האלים-למחצה הם משוללי תבונה, ולעולם לא ישיגו את הגמול העליון — קרישנה. דָבֵק בראשית דרכו אפשר שימעד בצורה כלשהי, ואף-על-פי-כן הוא נחשב לנעלה מכל יוגי או הוגה דעות אחר. מי שעוסק כולו בתודעת קרישנה הוא קדוש וצדיק גמור. במהרה ייפסקו מעשיו המקריים, הבלתי טהורים, והוא ישיג שלמות. מכל מקום, דָבֵק טהור אינו מועד עוד לעולם, שהרי אישיות אלוה דואג בעצמו לדְבֵקיו הטהורים. מכאן שעל הנבון שמחפש אושר בעולם זה לפנות במישרין לתרגול תודעת קרישנה. או אז הוא יזכה בגמולו העליון של קרישנה.