בהגווד גיטה: פרק 9, פסוק 31

אל לנו לפרש זאת לא נכון. בפרק השביעי האל אומר שמי שמעשיו רעים, אינו יכול להפוך לדְבֵקו. מי שאינו דָבֵק, אינו ניחן בתכונות טובות כלל. השאלה חוזרת אפוא, כיצד אדם שמבצע מעשים נתעבים — בשוגג או בכוונה תחילה — יכול להיות דָבֵק טהור? שאלה זו עולה בצדק. לפי הפרק השביעי, אותם משוללי צדיקות שאינם מגיעים לשירות מסור לעולם — אלה משוללי כל תכונה טובה. זה מאושש גם בשרימד בהאגותם. תשעת תהליכי השירות-המסור נועדו לניקיון הלב מכל זיהום חומרי. מי שמתרגלם שׂם את אישיות אלוה העליון בתוך לבו. או אז רק טבעי שנגע החטא נשטף כליל. המחשבה המתמדת על אלוהים מטהרת את הווייתו כולה. הוודות מורות על כללים ופולחנים שונים שנועדו לטהר את מי שמעד ממעמדו הרם. כאן לא נזכרים כל תנאים שכאלה, שהרי תהליך ההיטהרות טמון כבר בלב הדָבֵק — זכירת אישיות אלוה העליון תמיד. מכאן שיש לזמר הרא קרישנה הרא קרישנה קרישנה קרישנה הרא הרא/ הרא ראמה הרא ראמה ראמה ראמה הרא הרא, ולא לחדול. הזמרה מגוננת מפני המעידות כולן, ומנקה מכל זוהמה חומרית.