פּיתָאהַם אַסְיַה גַ'גַתוֹ  מָאתָא דְהָאתָא פּיתָאמַהַהּ
וֵדְיַםּ פַּויתְרַם אוֹםּ-קָארַה  רּיק סָאמַה יַג'וּר אֵוַה צַ'ה
פּיתָא—אב; אַהַם—אני; אַסְיַה—הזה; גַ'גַתַהּ—של היקום; מָאתָא—אֵם; דְהָאתָא—תומך; פּיתָאמַהַהּ—סב; וֵדְיַם—זה שיש לדעת אותו; פַּויתְרַם—מטהר; אוֹם-קָארַה—ההברה אוֹםּ; רּיק—הרּיג-וֵדַה; סָאמַה—הסָאמַה-וֵדַה; יַג'וּהּ—היַג'וּר-וֵדַה; אֵוַה—אכן; צַ'ה—ו-.
תרגום
אני הוא אבי היקום, האם, התומך והסב. אני מטרת הידע, המטהר וההברה אוֹםּ. אני גם הוודות רּיג, סָאמַה ויַג'וּר.
התעמקות
התופעות הקוסמיות, הנעות והדוממות, מתגלות כולן באמצעות פעולותיו השונות של אונו של קרישנה. בקיום החומרי אנו יוצרים יחסים שונים עם ישויות חיים שונות, שהן בסך הכול אונו הגבולי של קרישנה; ביצירתה של פְּרַקְרּיתִי, אחדים נראים כאב, כאם, כסב, כבורא וכו'. אלא שכולם הם חלקיקים של קרישנה, ומכאן שאינם אלא קרישנה. בפסוק זה המילה דְהָאתָא פירושה "בורא". אבינו ואמנו הם חלקיקים של קרישנה, וכמותם גם הבורא, הסב, הסבתא וכו'. למעשה, כל ישויות החיים הן חלקיקים של קרישנה, ומכאן שהן קרישנה. הוודות כולן מכוונות לעבר קרישנה. כל שאנחנו רוצים ללמוד מהן הוא כיצד להתקדם ולהבין את קרישנה. אותו נושא שמסייע בטיהור הווייתנו ושיבתנו למעמדנו היסודי הוא בייחוד קרישנה. גם אותה ישות חיים שמבקשת להבין את העקרונות הוֵדיים היא חלקיק של קרישנה, ולכן גם קרישנה. הצליל הנשגב שבכל המַנְתְרות הוֵדיות — המילה אַוּםּ, או פְּרַנַּוַה — גם הוא קרישנה. ומאחר שהוא מופיע בכל מזמוריהן של ארבע הוודות — סָאמַה, יַג'וּר, רּיג ואַתְהַרְוַה – הרי שהם נחשבים לקרישנה.