בהגווד גיטה: פרק 9, פסוק 11

מהסבריהם של הפסוקים הקודמים שבפרק זה מתברר שאישיות אלוה אינו אדם רגיל, גם בשעה שהוא מופיע כבן אנוש. מי שמכוון את בריאת ההתגלות הקוסמית, קיומה וחורבנה, לא ייתכן שיהיה בן אנוש. אף-על-פי-כן רבים הסכלים שחושבים את קרישנה לאדם חזק גרידא. למעשה, הוא אישיות אלוה המקורי, האל העליון, והבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא מאשש זאת (אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קרישנה).

ישנם הרבה אִישְׂוַרות, כלומר שליטים, והאחד נראה חשוב מרעהו. בעולם החומרי, על-פי סדרי מנהל רגילים, קיים פקיד או מנהל כלשהו, מעליו עומד מזכיר, מעליו שר ומעליו נשיא. ואף שכל אחד מאלה הוא שליט, הוא נשלט בו בזמן בידי אחרים. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא נאמר שקרישנה הוא השליט העליון; אכן, רבים השליטים בעולם החומרי וברוחני, אלא שקרישנה הוא העליון (אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קרישנה), וגופו הוא סַץ'-צי'ד-אָנַנְדַה, לא חומרי.

גוף חומרי אינו מסוגל לבצע את אותם דברים מופלאים שמתוארים בפרקים הקודמים. גופו של אלוהים הוא נצחי ומלא בחדווה וידע. אף-על-פי-כן מתכחשים לו הסכלים וחושבים אותו לאדם רגיל. גופו נקרא מָאנוּשִׁים, כיוון שהוא נוהג כאדם, כחברו של ארג'ונה, כמדינאי אשר מעורב בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. הוא נוהג כאדם מבחינות רבות, ואף-על-פי-כן גופו הוא סַץ'-צי'ד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַה, גוף של חדווה נצחית וידע מוחלט. מילות הוודות מאששות זאת. סַץ'-צי'ד-אָנַנְדַה-רֻוּפָּאיַה קְרּישְׁנַּאיַה: "הנני משתחווה לפני אישיות-אלוה, קרישנה, שהנו דמות נצחית של חדווה וידע." (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.1) ישנם תיאורים נוספים: תַם אֵקַםּ גוֹוינְדַם: "אתה גוֹוינְדַה, מקור עונג לחושים ולפרות." סַץ'-צי'ד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַם: "דמותך נשגבת, ומלאה בידע וחדווה לעד." (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.38).

אף על פי שגופו של קרישנה נשגב וחדור חדווה וידע, רבים המלומדים לכאורה ומפרשי הבהגווד גיטה שחושבים את קרישנה לאדם רגיל. אותם מלומדים, אפשר שנולדו עתה כאנשים רבי כישורים, בזכות מעשיהם הטובים בעבר, אלא שהניסיון לייחס תפיסה שכזו לקרישנה מקורו בחוסר ידע. מי שדוגל בכך נקרא מֻוּדְּהַה, שהרי רק סכלים חושבים את קרישנה לאדם רגיל. הם חושבים אותו לאדם רגיל כיוון שאינם יודעים על מעשיו העלומים ואוניו השונים. הם אינם יודעים שגופו מגלם ידע וחדווה מושלמים. הוא אדון כל היש, ובכוחו להעניק גאולה לכול. מאחר שאינם מודעים לאינספור מעלותיו הנשגבות, הרי שהם ממעיטים בערכו.

אלה אינם יודעים גם שהאל מתגלה בעולם החומרי באמצעות אונו הפנימי. הוא אדון האנרגיה החומרית. הוא מכריז, כפי שהוסבר במקומות רבים (מַמַה מָאיָא דוּרַתְיַיָא), שהאנרגיה החומרית, אף שהיא חזקה מאוד, נתונה לשליטתו. מכאן שרק מי שמתמסר לו יכול להיחלץ משעבודה.

אותו אישיות-אלוה, שנשמה שמתמסרת לו נחלצת מהשפעותיה של האנרגיה החומרית, ושהוא עצמו מכוונו של הטבע הקוסמי כולו, מקיימו ומחריבו — כיצד ייתכן שגופו יהיה חומרי כשלנו? מכאן שתפיסה שכזו לגבי קרישנה היא אווילות גמורה. אלא שהסכלים אינם מסוגלים להבין כיצד האל, אשר נראה כבן-אנוש, שולט בכל אטום, כמו גם ביקום הענק. הגדול מכול והזעיר מכול הם מעבר לתפיסתם. משום כך אינם תופסים כיצד דמות אנוש יכולה לשלוט בו-זמנית במזערי ובאינסופי. אלא שלמעשה, אף שהוא שולט בהם, הוא נבדל מגילויים אלה כולם. באשר ליוֹגַם אַיְשְׂוַרַם שלו, כלומר אונו הנשגב והבלתי נתפס, נאמר בבירור שביכולתו לשלוט באינסופי ובסופי בו-זמנית, ואף להישאר נבדל. סכלים אינם מבינים כיצד קרישנה, שנראה כאדם, שולט בסופי ובאינסופי, בעוד שהדְבֵקים הטהורים מבינים, כיוון שהם יודעים שהוא אישיות אלוה העליון. משום כך הם מתמסרים לו כליל ועוסקים בתודעת קרישנה, בשירות מסור לאל.

האימפרסונליסטים והפרסונליסטים חלוקים ביניהם בנושאים רבים לגבי הופעתו של אישיות אלוה כבן-אנוש. אך אם ניוועץ בבהגווד גיטה ובשרימד בהאגותם, שמהווים את הסמכות העליונה במדע של קרישנה, נמצא שקרישנה הוא אישיות אלוה העליון. הוא אינו אדם רגיל, אף שהוא מופיע עלי אדמות כבן אנוש. בספר הראשון של השרימד בהאגותם, בפרק ראשון, שואלים החכמים בראשותו של שַׂוּנַקַה על מעשיו של קרישנה, ואומרים:

"שְׂרִי קרישנה, אישיות-אלוה, שיחק בתפקיד אדם עם בַּלַראמה, ובמסווה זה ביצע מעשים על-אנושיים רבים." (בְּהָאגַוַתַם. 1.1.20) הופעתו של אלוהים כאדם מבלבלת את הסכלים. איש לא מסוגל לבצע את המעשים המופלאים שקרישנה ביצע כשהיה עלי אדמות. כאשר הוא הופיע לפני אביו ואמו, וַסוּדֵוַה ודֵוַקִי, הוא הופיע עם ארבע ידיים. אולם למשמע תפילתם הפך לילד רגיל. בבְּהָאגַוַתַם (10.3.46) נאמר, בַּבְּהֻוּוַה פְּרָאקְרּיתַהּ שׂישׂוּהּ: הוא הפך להיות ממש כמו ילד, בן-אנוש רגיל. והנה, כאן שוב נזכר שהופעתו של האל כבן-אנוש רגיל היא אחד מהיבטיו של גופו הנשגב. בפרק האחד-עשר של הבהגווד גיטה ארג'ונה מבקש לראות את קרישנה עם ארבע ידיים (תֵנַיְוַה רֻוּפֵּנַּה צַ'תוּר-בְּהוּגֵ'נַה). לאחר שקרישנה מתגלה לפניו בדמות זו, הוא שב, לבקשתו של ארג'ונה, וחוזר לדמותו המקורית דמוית האדם (מָאנוּשַׁםּ רֻוּפַּם). אין ספק כי אלה הם היבטים של האל ולא של אדם רגיל.

מבין הממעיטים בערכו של קרישנה, ישנם כאלה שנגועים ברעיונות אימפרסונליסטיים. כדי להוכיח שקרישנה הוא אדם רגיל, הם מצטטים מהשרימד בהאגותם (3.29.21), אַהַם סַרְוֵשׁוּ בְּהֻוּתֵשׁוּ בְּהֻוּתָאתְמָאוַסְתְהיתַהּ סַדָא: "העליון נוכח בכל ישות חיה." במקום להקשיב לפרשנויותיהם הבלתי מוסמכות, עדיף כי נלמד פסוק זה מאָצָ'ארְיות וַיְשְׁנַּוים כגון גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי ווישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה. גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי מעיר ביחס לפסוק זה שקרישנה מצוי, באמצעות התרחבותו המוחלטת כפַּרַמָאתְמָא, נשמת-העל, בכל הישויות, הנעות והנייחות. מכאן שדָבֵק טירון שסוגד לאַרְצָ'א-מֻוּרְתי, דמותו של האל במקדש, מבלי לחלוק כבוד לשאר ישויות החיים, סגידתו חסרת תועלת. דְבֵקיו של אישיות אלוה העליון נחלקים לשלוש דרגות, והטירון מצוי בנחותה שבהן. הטירון מייחס חשיבות רבה יותר למֻוּרְתי שבמקדש מאשר לדְבֵקים אחרים. וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה מזהיר שיש לתקן גישה שכזו. על הדָבֵק לדעת כי מאחר שקרישנה נוכח בלב כפַּרַמָאתְמָא, הרי שכל גוף מהווה משכן או מקדש לאלוהים; ממש כשם שמכבדים את מקדשו של אלוהים, יש לחלוק כבוד לכל גוף שבו מצוי הפַּרַמָאתְמָא. מכאן שאין להתעלם מאיש, והכול ראויים לכבוד.

אימפרסונליסטים רבים פוסלים גם את הסגידה במקדש. אלה גורסים שאין להגביל את עצמנו לסגידה במקדש, שהרי אלוהים מצוי בכול. אולם מאחר שאלוהים מצוי בכול, מדוע שלא יימצא גם במֻוּרְתי שבמקדש? מלחמתם של האימפרסונליסטים והפרסונליסטים תימשך בוודאי לעד. מכל מקום, דָבֵק מושלם בתודעת קרישנה יודע שקרישנה הוא האישיות העליונה, ובו בזמן הוא שורה בכול. זה מאושש בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא. אף על פי שקרישנה מצוי תמיד במשכנו העליון, גוֹלוֹקַה ורינדאוון, הוא גם שורה בכל חלקי בריאתו, החומרית והרוחנית. זאת באמצעות גילויי אונו השונים.