8.1  ארג'ונה שאל: אלי, הו אישיות עליונה, מהו ברהמן? מהו העצמי? מהי פעילות נושאת פרי? מהי ההתגלות החומרית? ומהם האלים-למחצה? הסבר נא לי כל זאת.
8.2  הו מַדְהוּסֻוּדַנַה, מיהו אדון ההקרבות וכיצד הוא שוכן בגוף? כיצד יכולים העוסקים בשירות מסור לדעת אותך בשעת המוות?
8.3  אישיות-אלוה העליון אמר: ישות-החיים הנשגבת והבלתי נכחדת נקראת ברהמן, טבעה הנצחי נקרא אַדְהְיָאתְמַה, העצמי, ופעילות אשר כרוכה בפיתוח גופיה החומריים של ישות החיים נקראת קארמה, פעילות נושאת פרי.
8.4  הו הטוב בבעלי הגוף, הטבע הגשמי, אשר נתון לתמורות אין-קץ, נקרא אַדְהיבְּהֻוּתַה (עולם התופעות החומרי). דמות היקום של האל, אשר כוללת את האלים-למחצה כולם, כגון אל השמש והירח, נקראת אַדְהידַיְוַה. ואני, האל העליון, אשר מיוצג כנשמת-העל בלבם של כל עוטי הגוף, נקרא אַדְהייַגְ'נֿה (אדון ההקרבה).
8.5  ומי שבקץ חייו, בנוטשו את גופו, זוכר רק אותי, זוכה מיד בטבעי. אין כל ספק בכך.
8.6  הו בן-קוּנְתִי, אותה הוויה שזוכר האדם בעוזבו את גופו, היא ההוויה שאליה יגיע תמיד.
8.7  לכן, ארג'ונה, חשוב עליי תמיד בדמותי כקרישנה, ובד-בבד מלא את חובת המלחמה המוטלת עליך. בהקדישך לי את מעשיך ובמקדך בי את מחשבתך ואת תבונתך, אין ספק כי תגיע אליי.
8.8  הו פָּארְתְהַה, מי שהוגה בי כאישיות אלוה העליון ומחשבתו מועסקת בזכירתי תמיד, ואינו סוטה מן הדרך, אכן יגיע אליי.
8.9  על האדם להגות באישיות אלוה העליון כיודע-כול, כקדום מכול, כשליט, כקטן מהקטן ביותר, כמקיים כול, כשורה מעבר לכל תפיסה חומרית, כבלתי נתפס, ותמיד כאישיות ייחודית. הוא מאיר כחמה ונשגב מהטבע החומרי.
8.10  אין ספק שמי שבשעת מותו קובע את אוויר-החיים בין שתי גבותיו, ובכוח היוגה ממקד את המיינד במסירות מלאה ושוקע בזכירת האל, אכן יגיע אליו.
8.11  אנשים מלומדים בוודות אשר מבטאים את ההברה אוֹםּ-קָארַה והם קדושים דגולים אשר מצויים בשלב הנזירות — אלה נכנסים לברהמן. מי שמבקש שלמות שכזו מתרגל התנזרות ממין. עתה אסביר לך בקצרה את תהליך הגאולה.
8.12  במצב של יוגה מתבדל האדם כליל מפעילות החושים. הוא נועל את כל שערי חושיו, ממקד תמיד את תודעתו בלבו, קובע את אוויר-החיים בקצה קודקודו, וכך מתבסס ביוגה.
8.13  מי שהגיע ליציבות בתרגול היוגה ומבטא את ההברה הקדושה אוֹםּ — צירוף האותיות העילאי — אם יהגה באישיות-אלוה בעת נוטשו את גופו, הרי שיגיע לכוכבים הרוחניים.
8.14  הו בן פְּרּיתְהָא, מי שזוכרני תמיד ולעולם אינו מסיח את דעתו ממני, לא יתקשה כלל להשיגני. זאת משום עיסוקו המתמיד בשירות מסור.
8.15  עם הגיעם אליי, אותן נשמות דגולות, היוגים המסורים לי, אינם שבים עוד לעולם בן חלוף זה המלא בסבל, שהרי השיגו את פסגת השלמות.
8.16  הו בן קוּנְתִי, העולם החומרי, מן הכוכב העליון עד לתחתון, כולו מקום של סבל — של לידה ומוות חוזרים ונשנים. אולם מי שזכה והגיע למשכני, לא ישוב עוד וייוולד.
8.17  על-פי אומדן ארצי, אלף עידנים יחדיו מהווים משך יום אחד של ברהמה. וכזהו גם משך לילו.
8.18  בראשית יומו של ברהמה מתגלות כל ישויות החיים מן המצב הבלתי נגלה, ועם רדת לילו הן שבות ונטמעות בבלתי נגלה.
8.19  שוב ושוב מפציע יומו של ברהמה, ועמו מתהוות ישויות החיים, ועם רדת לילו הן נכחדות בחוסר ישע.
8.20  אולם ישנו גם טבע אחר, בלתי נגלה, אשר הוא נצחי ונשגב לחומר הנגלה והסמוי. זהו טבע עילאי ובלתי מתכלה, שנשאר כפי שהוא גם בשעה שהכול בעולם זה נכחד.
8.21  זה אשר הוֵדָאנְתים מתארים כבלתי נגלה ומושלם, אשר ידוע כיעד העליון, אותו מקום שהמגיע אליו לא שב ממנו עוד לעולם — זהו משכני העליון.
8.22  אישיות-אלוה העליון, הגדול מכול, הופך לבר-השגה באמצעות מסירות טהורה. אף שמצוי במשכנו, הוא גם מצוי בכול, והכול מצוי בו.
8.23  הו הטוב בבְּהַרַתַה, עתה אפרט בפניך את הזמנים השונים לעזיבת הגוף, אשר גורמים ליוגי לשוב או לא לשוב לעולם זה.
8.24  היודעים את הברהמן העליון מגיעים לעליון בנוטשם את העולם בעת השפעתו של אל האש, לאור יום, ברגע מבורך ביום, במשך ארבעה-עשר ימי התמלאותו של הירח, או במהלך ששת החודשים שבהם נעה השמש בצפון.
8.25  היוגים אשר פורשים מן העולם בעת עשן, בלילה, במשך ארבעה-עשר ימי התמעטותו של הירח, או במהלך ששת החודשים שבהם נעה השמש בדרום — אלה מגיעים לירח אולם שבים וחוזרים.
8.26  על פי הוודות ישנן שתי דרכים לנטישת העולם — האחת באור והשנייה בחושך. מי שעוזב באור אינו שב, בעוד שהעוזב בחושך שוב ישוב.
8.27  הו ארג'ונה, אף שהדְבֵקים יודעים את שני הנתיבים, הם אינם מתבלבלים מהם לעולם. לכן היה איתן במסירותך תמיד.
8.28  מי שפוסע בנתיב השירות המסור אינו חסר את התוצאות הנובעות מלימוד הוודות, מביצוע הקרבות חמורות, ממתן צדקה, מביצוע פעילות נושאת פרי או מחֵקר פילוסופי. השירות המסור לבדו מקנה לו כל זאת, ועם קץ חייו הוא מגיע למשכן הנצחי, העליון.