סנסקריט
מילה במילה
תרגום
התעמקות
גַ'נְמַה קארמה צַ'ה מֵא דיוְיַם  אֵוַםּ יוֹ וֵתְתי תַתְוַתַהּ
תְיַקְתְוָא דֵהַםּ פּוּנַר גַ'נְמַה  נַיְתי מָאם אֵתי סוֹ 'רְג'וּנַה
גַ'נְמַה—את הלידה; קארמה—את המעשים; צַ'ה—ו-; מֵא—שלי; דיוְיַם—נשגבים; אֵוַם—כך; יַהּ—מי ש-; וֵתְתי—יודע; תַתְתְוַתַהּ—באמת; תְיַקְתְוָא—לאחר נוטשו; דֵהַם—את הגוף הזה; פּוּנַהּ—שוב; גַ'נְמַה—לידה; נַה—לעולם לא; אֵתי—משיג; מָאם—אותי; אֵתי—משיג; סַהּ—הוא; ארג'ונה—הו ארג'ונה.
תרגום
הו ארג'ונה, מי שיודע את טבעם הנשגב של התגלותי ומעשיי, אינו שב ונולד בעולם החומרי, לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכני הנצחי.
התעמקות
ירידתו של האל מן המשכן הנשגב תוארה כבר בפסוק 6. מי שמבין את הופעתו של אישיות אלוה משתחרר משעבוד חומרי ושב לממלכת אלוהים לאחר נטישת גופו החומרי הנוכחי. לא קל להשתחרר משעבוד חומרי. האימפרסונליסטים והיוגים זוכים בזה רק לאחר קשיים רבים ולידות רבות רבות. נוסף על כך, גאולתם היא בסך הכול היטמעות בבְּרַהְמַגְ'יוֹתי הבלתי אישי של האל, ומכאן שהיא חלקית, וצפויה להם הסכנה לשוב וליפול לעולם החומרי. לדָבֵק, לעומת זאת, מספיק להבין את טבעם הנשגב של גופו של האל ושל מעשיו כדי להתעלות למשכנו, עם כיליון גופו, וזאת מבלי להסתכן ולשוב עוד לעולם החומרי. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.33) נאמר שדמויותיו והתגלויותיו של האל רבות מאוד: אַדְוַיְתַם אַצְ'יוּתַם אַנָאדים אַנַנְתַה-רֻוּפַּם. אולם אף שדמויותיו הנשגבות רבות מספור, הן כולן אותו אישיות אלוה האחד. חשוב להבין עובדה זו לעומקה, אף-על-פי שאינה נתפסת בידי המלומדים או הוגי הדעות הארציים.

בוודות (פּוּרוּשַׁה-בּוֹדְהינִי אוּפַּנישַׁד) נאמר:

אֵקוֹ דֵווֹ ניתְיַה-לִילָאנוּרַקְתוֹ  בְּהַקְתַה-וְיָאפִּי הְרּידְי אַנְתַר-אָתְמָא

"אישיות אלוה האחד פועל לעד בדמויות נשגבות לאינספור, בהתאם ליחסיו השונים עם דְבֵקיו הטהורים." האל מאשש בעצמו בפסוק זה של הגיטה את אותו רעיון שמובע בוודות. מכאן שמי שמקבל את סמכות הוודות ואת סמכותו של אישיות אלוה, ואינו מבזבז את זמנו בפלפול שכלתני, ישיג את הגאולה העליונה; די להאמין באמת זו ולא לפקפק בה בשביל לזכות בגאולה. למעשה, האמרה הוֵדית תַת תְוַם אַסי מתאימה בהקשר זה. שהרי מי שמבין שקרישנה הוא העליון, או שאומר לאל, "אתה הנך אותו ברהמן עליון, אישיות אלוה", משתחרר מיד משעבוד, והצטרפותו לחברתו הנשגבת של האל מובטחת. במילים אחרות, דָבֵק בעל אמונה שכזו מגיע לשלמות. זה מאושש בפסוק הוֵדי:

תַם אֵוַה וידיתְוָאתי מְרּיתְיוּם אֵתי  נָאנְיַהּ פַּנְתְהָא וידְיַתֵא 'יַנָאיַה

"די לדעת את אישיות אלוה בשביל להגיע לשלמות הגאולה מלידה ומוות. אין דרך להשיגה מלבד זו." (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 3.8) זה שאין דרך חלופית פירושו של דבר שמי שאינו מבין שקרישנה הוא אישיות אלוה, הרי שהוא שרוי במידת הבערות ולא יזכה בגאולה; כלומר שלא מספיק, כפי שנאמר, בליקוק צדה החיצוני של צנצנת הדבש, או במתן פרשנות לבהגווד גיטה על סמך למדנות ארצית גרידא, כדי להגיע לגאולה. אפילו שהוגי דעות ארציים שכאלה תופסים מקום חשוב עד מאוד בעולם החומרי, הם אינם זכאים בהכרח לגאולה. גם מלומדים חדורי גאווה נאלצים להמתין לחסדו נטול הסיבה של דָבֵק. לכן על הכול לתרגל תודעת קרישנה מתוך אמונה וידע, ולהגיע לשלמות.