שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה
בַּהֻוּני מֵא וְיַתִיתָאני  גַ'נְמָאני תַוַה צָ'ארְג'וּנַה
תָאנְי אַהַםּ וֵדַה סַרְוָאנּי  נַה תְוַםּ וֵתְתְהַה פַּרַנְתַפַּה
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה—אישיות אלוה העילאי אמר; בַּהֻוּני—רבות; מֵא—שלי; וְיַתִיתָאני—חלפו; גַ'נְמָאני—לידות; תַוַה—שלך; צַ'ה—וגם; ארג'ונה—הו ארג'ונה; תָאני—אותן; אַהַם—אני; וֵדַה—יודע; סַרְוָאנּי—את כולן; נַה—לא; תְוַם—אתה; וֵתְתְהַה—יודע; פַּרַם-תַפַּה—הו מכניע האויב.
תרגום
אישיות אלוה אמר: הו מכניע האויב, לידות רבות רבות עברנו שנינו. אני יכול לזכור את כולן, ואילו אתה שכחת אותן!
התעמקות
בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.33) ניתן מידע על התגלויות רבות של אישיות אלוה:

אַדְוַיְתַם אַצְ'יוּתַם אַנָאדים אַנַנְתַה-רֻוּפַּם

  אָדְיַםּ פּוּרָאנַּה-פּוּרוּשַׁםּ נַוַה-יַוּוַנַםּ צַ'ה

וֵדֵשׁוּ דוּרְלַבְּהַם אַדוּרְלַבְּהַם אָתְמַה-בְּהַקְתַוּ

  גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי

"אני סוגד לאישיות אלוה גוֹוינְדַה (קרישנה), האישיות המקורית — הוא מוחלט, חופשי מטעויות וללא ראשית. אף שהוא מתרחב לדמויות לאינספור, הוא תמיד נשאר כפי שהוא — הקדום מכול, שנראה תמיד כנער בעלומיו. אפילו גדולי מלומדי הוודות לא מבינים לרוב דמויות נצחיות אלו, המלאות בחדווה ויודעות-כול, אלא שלדְבֵקים הטהורים הן נגלות תמיד."

בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.39) נאמר גם:

רָאמָאדי-מֻוּרְתישׁוּ קַלָא-נייַמֵנַה תישְׁטְהַן

  נָאנָאוַתָארַם אַקַרוֹד בְּהוּוַנֵשׁוּ קינְתוּ

קרישנה סְוַיַםּ סַמַבְּהַוַת פַּרַמַהּ פּוּמָאן יוֹ

  גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי

"אני סוגד לאישיות אלוה גוֹוינְדַה (קרישנה). אף שהוא מופיע תמיד בהתגלויות שונות, כגון ראמה ונְרּיסימְּהַה, וכן בהתגלויות משנה רבות, הוא אישיות אלוה העליון הידוע כקרישנה, אשר מתגלה לעתים בעולמנו בדמותו המקורית."

גם בוודות נאמר שאלוהים, אף שהוא אחד ויחיד, מתגלה בדמויות לאינספור. הוא כמו אבן הוַיְדֻוּרְיַה שמשנה את צבעיה, אף שבעצמה אינה משתנה. לא די בלימוד הוודות בשביל להבין את ריבוי הדמויות הזה; רק הדְבֵקים הטהורים מסוגלים להבינו (וֵדֵשׁוּ דוּרְלַבְּהַם אַדוּרְלַבְּהַם אָתְמַה-בְּהַקְתַוּ). דְבֵקים כמו ארג'ונה הם בני-לוויה תמידיים של האל; כל אימת שהוא מתגלה עלי אדמות, הם מופיעים איתו, כדי לשרתו בדרכים שונות. ארג'ונה הוא דָבֵק כזה, ומפסוק זה מתברר שלפני כמה מיליוני שנים, כאשר קרישנה אמר את הבהגווד גיטה לאל-השמש ויוַסְוָאן, גם ארג'ונה נכח שם, בתפקיד אחר. אלא שלא כמו קרישנה, ארג'ונה שכח את המאורע. זה ההבדל שבין החלקיק — ישות החיים — ובין האל העליון. אף שארג'ונה מכונה כאן גיבור-חיל שמכניע את אויביו, הוא אינו מסוגל לזכור את לידותיו הקודמות. מכאן שישות החיים, אפילו שהיא רבת כישורים וכוח על-פי הערכה חומרית — לעולם לא תשווה לאישיות אלוה. בני לווייתו התמידיים של האל הם אמנם בני-חורין, אלא שאינם שווים לאל, שהרי הוא מתואר בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא כחופשי מכל טעות (אַצְ'יוּתַה), כלומר, שאינו שוכח את עצמו לעולם, גם בבואו במגע עם חומר. מכאן שאפילו ישות חיים שהיא בת חורין כמו ארג'ונה, אינה שווה לאלוהים. ארג'ונה, אף שהוא דְבֵקו של האל, שוכח לעתים את טבעו של האל. באמצעות חסד אלוהי מבין הדָבֵק את טבעו המושלם, שמעבר לטעות, של אלוהים, בעוד שהלא-דָבֵק או הרשע אינו מסוגל להבין טבע נשגב שכזה. מכאן שמוחות דמוניים אינם מסוגלים להבין את תיאורי הגיטה. קרישנה וארג'ונה שניהם נצחיים מטבעם, אלא שקרישנה זוכר מעשים שהתחוללו לפני מיליוני שנים, בעוד שארג'ונה שכח אותם. חשוב לציין גם שישות החיים שוכחת הכול בגלל שינוי הגוף, בעוד שהאל אינו משנה את גופו הסַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה, ומשום כך זוכר הכול. הוא אַדְוַיְתַה, כלומר שגופו לא שונה ממנו עצמו. כל הקשור אליו הוא רוחני — לעומת הנשמה המותנית ששונה מגופה החומרי. ומאחר שגופו ועצמו זהים, הרי שמעמדו שונה תמיד מזה של ישות חיים רגילה, גם בשעה שהוא יורד למישור החומרי. הלא-דְבֵקים אינם יכולים להבין טבע נשגב זה, שהאל יסביר בפסוק הבא.