סנסקריט
מילה במילה
תרגום
התעמקות
דַיְוַם אֵוָאפַּרֵא יַגְ'נַֿםּ   יוֹגינַהּ פַּרְיוּפָּאסַתֵא
ברהמהגְנָאו אַפַּרֵא יַגְ'נַֿםּ   יַגְ'נֵֿנַיְווֹפַּג'וּהְוַתי
דַיְוַם—לאלים למחצה; אֵוַה—אכן; אַפַּרֵא—ישנם אחרים; יַגְ'נַֿם—הקרבות; יוֹגינַהּ—יוגים; פַּרְיוּפָּאסַתֵא—סוגדים בשלמות; בְּרַהְמַה—של האמת המוחלטת; אַגְנַוּ—באש; אַפַּרֵא—אחרים; יַגְ'נַֿם—הקרבה; יַגְ'נֵֿנַה—באמצעות הקרבה; אֵוַה—כך; אוּפַּג'וּהְוַתי—מגישים.
תרגום
יש יוגים שעובדים בשלמות את האלים-למחצה ומעלים להם מנחות שונות, ויש שמעלים מנחות לאש הברהמן העליון.
התעמקות
כנזכר לעיל, מי שמבצע את חובותיו בתודעת קרישנה נקרא יוגי מושלם או בקיא בכוחות הנסתר. אולם ישנם גם מי שסוגדים בהקרבות כאלה לאלים-למחצה, וכאלה שמעלים את מנחותיהם לברהמן העליון, היבטו הבלתי אישי של אלוהים. ההקרבות נחלקות לסוגים שונים. אולם החלוקה הזו, בהתאם למבצעים השונים, רק לכאורה מתארת סוגי הקרבה שונים, שהרי הקרבה פירושה סיפוק העליון, וישנו, שידוע גם כיַגְ'נַֿה. ההקרבות כולן נחלקות בסופו של דבר לשני סוגים: הקרבת נכסים חומריים והקרבה לצורך קניית ידע נשגב. מי שמודעים לקרישנה מקריבים את כל נכסיהם החומריים לסיפוקו של האל, בעוד שמי שמבקשים אושר חומרי, ארעי — אלה מקריבים את קנייניהם לסיפוקם של האלים-למחצה, כגון אינְדְרַה, אל-השמש וכו'. האימפרסונליסטים, לעומת זאת, מקריבים את זהותם ונטמעים בקיומו של הברהמן הבלתי אישי. האלים-למחצה הם ישויות חיים רבות כוח שנתמנו בידי האל לקיים ולנהל את כלל התפקודים החומריים ביקום, כגון הספקת חום, מים ומאור. בפולחן הוֵדי ישנן הקרבות שונות לאלים-למחצה, שנועדו למי שמבקשים ברכות חומריות. סוגדים כאלה נקראים בַּהְו-אִישְׂוַרַה-וָאדִי, כלומר מאמינים באלים רבים. ישנם לעומתם אימפרסונליסטים שסוגדים להיבט הבלתי אישי של האמת המוחלטת, וחושבים את דמויותיהם של האלים-למחצה לבנות חלוף. אלה מקריבים את זהותם האישית באש העליונה, ושמים קץ לקיומם הייחודי על-ידי היטמעות בקיום העליון. הם משקיעים את זמנם בלימוד שכלתני על אודות טבעו הנשגב של העליון. במילים אחרות, הפועלים למען טובת הנאה מקריבים את קנייניהם החומריים למען עינוג חושים, בעוד שהאימפרסונליסטים מקריבים את זהותם החומרית ומבקשים להיטמע בקיומו של העליון. אש המזבח של קרבנם הוא הברהמן העליון, והמנחה היא העצמי שנאכּל באש הברהמן. מכל מקום, אדם מודע לקרישנה, כמו ארג'ונה, מקריב הכול — את קנייניו החומריים וכן את עצמו — לסיפוקו של קרישנה. הוא נחשב ליוגי הראשון במעלה, אף שאינו מאבד את זהותו הייחודית.