בהגווד גיטה: פרק 3, פסוק 5
נַה הי קַשְׂצ'ית קְשַׁנַּם אַפּי גָ'אתוּ תישְׁטְהַתְי אַקארמה-קְרּית
קָארְיַתֵא הְי אַוַשַׂהּ קארמה סַרְוַהּ פְּרַקְרּיתי-גַ'יְר גוּנַּיְהּ
קָארְיַתֵא הְי אַוַשַׂהּ קארמה סַרְוַהּ פְּרַקְרּיתי-גַ'יְר גוּנַּיְהּ
נַה—לא; הי—אכן; קַשְׂצ'ית—מישהו; קְשַׁנַּם—לרגע; אַפּי—אפילו; גָ'אתוּ—בזמן כלשהו; תישְׁטְהַתי—נשאר; אַקארמה-קְרּית—מבלי לעשות משהו; קָארְיַתֵא—נכפה עליו לעשות; הי—אכן; אַוַשַׂהּ—חסר ישע; קארמה—עבודה; סַרְוַהּ—כול; פְּרַקְרּיתי-גַ'יְהּ—הנוצרות מהטבע החומרי; גוּנַּיְהּ—בשל המידות.
תרגום
הכול נאלצים לפעול בחוסר-ישע על-פי התכונות שרכשו ממידות הטבע החומרי; אף לא אחד יכול להימנע מעשייה כלשהי ולו לרגע.
התעמקות
פעילות אינה תכונתם של חיים גופניים, אלא טבעה של הנשמה. ללא נוכחות הנשמה הגוף אינו יכול לנוע. הגוף הוא בסך הכול כלי רכב נטול חיים שמשמש את הנשמה הרוחנית, שאינה חדלה מפעילות ולו לרגע. עליה לעסוק בפעילות חיובית — כלומר בתודעת קרישנה, כי אלמלא כן, תיאלץ למלא את תכתיבי האנרגיה המשלה. במגעה עם האנרגיה החומרית מתחברת הנשמה הרוחנית למידות החומריות, וכדי לטהר את הזיקות הללו יש לעקוב אחר כללי השָׂאסְתְרַה. לעומת זאת, תודעת קרישנה, היא פעילותה הטבעית של הנשמה, ומכאן שפעילות כזו טובה לה תמיד. זה מאושש בשרימד בהאגותם (1.5.17):
תְיַקְתְוָא סְוַה-דְהַרְמַםּ צַ'רַנָּאמְבּוּגַ'םּ הַרֵר
"מי שפועל בתודעת קרישנה, גם אם אינו ממלא את חובות השָׂאסְתְרַה או מבצע כראוי את השירות המסור, ואפילו מועד מכללי ההתנהגות המקובלים — אינו מפסיד דבר. אולם מי שממלא את כללי ההיטהרות כולם — מה יועילו לו אם אינו מודע לקרישנה?" לכן, תהליך ההיטהרות נועד להביא לתודעת קרישנה, ליעד העליון. ומכאן שללא תודעת קרישנה, סַנְנְיָאסַה ושאר דרכי טהרה אינם אלא כישלון.בְּהַגַ'נְן אַפַּקְווֹ 'תְהַה פַּתֵת תַתוֹ יַדי
יַתְרַה קְוַה וָאבְּהַדְרַם אַבְּהֻוּד אַמוּשְׁיַה קיםּ
קוֹ וָארְתְהַה אָפְּתוֹ 'בְּהַגַ'תָאםּ סְוַה-דְהַרְמַתַהּ