בהגווד גיטה: פרק 3, פסוק 20

המלך גַ'נַקַה ודומיו היו שרויים בהגשמה עצמית, ולכן היו פטורים מן הצורך לבצע את חובות הוודות. אף על פי כן, הם המשיכו ומילאו את חובותיהם, כדי לשמש דוגמה לכלל הציבור. גַ'נַקַה היה אביה של סִיתָא וחותנו של שְׂרִי ראמה. הוא היה דָבֵק גדול ושרוי בנשגב, אולם מאחר שהיה מלך מיתְהילָא (אזור-משנה במחוז ביהַר שבהודו), היה עליו ללמד את נתיניו כיצד לבצע את חובות הכתובים. שְׂרִי קרישנה וארג'ונה, שהוא ידידו הנצחי של האל, לא היו צריכים להילחם בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה; מלחמתם נועדה ללמד את האנשים שגם אלימות דרושה לעתים, בשעה שטיעונים טובים נכשלים. לפני הקרב נעשה כל מאמץ למנוע את המלחמה, אפילו מצדו של אישיות אלוה. אלא שהצד שמנגד היה החלטי להילחם. סיבה צודקת שכזו מצדיקה מלחמה. מי שמודע לקרישנה לא מוצא אמנם כל עניין בעולם זה, אולם הוא ממשיך ופועל, ומלמד את הציבור כיצד לחיות וכיצד לפעול. מי שמיומן בתודעת קרישנה גורם לאחרים לצעוד בעקבותיו. זה מוסבר בפסוק הבא.