תַם אֵוַה שַׂרַנַּםּ גַצְ'צְ'הַה  סַרְוַה-בְּהָאוֵנַה בְּהָארַתַה
תַת-פְּרַסָאדָאת פַּרָאםּ שָׂאנְתיםּ  סְתְהָאנַםּ פְּרָאפְּסְיַסי שָׂאשְׂוַתַם
תַם—אליו; אֵוַה—בוודאי; שַׂרַנַּם גַצְ'צְ'הַה—התמסר; סַרְוַה-בְּהָאוֵנַה—מכל הבחינות; בְּהָארַתַה—הו בן בְּהַרַתַה; תַת-פְּרַסָאדָאת—בחסדו; פַּרָאם—נשגבת; שָׂאנְתים—שלווה; סְתְהָאנַם—במשכן; פְּרָאפְּסְיַסי—אתה תזכה; שָׂאשְׂוַתַם—נצחי.
תרגום
הו נצר בְּהַרַתַה, התמסר לו כליל. בחסדו תזכה בשלווה עילאית ותגיע למשכן הנצחי, העליון.
התעמקות
מכאן שחובתה של ישות החיים להתמסר לאישיות אלוה שמצוי בלב כול, שהרי הוא יגאלה ממצוקות הקיום החומרי כולן, ועם תום חיים אלה יביא אותה לאלוה עליון. העולם הנשגב מתואר בספרות הוֵדית (רּיג וֵדַה 1.22.20), תַד וישְׁנּוֹהּ פַּרַמַםּ פַּדַם. למעשה, הבריאה כולה היא ממלכת אלוהים, וכל דבר חומרי הוא למעשה רוחני. אלא שפַּרַמַםּ פַּדַם מתייחס במיוחד למשכן הנצחי, או לשמים הרוחניים, וַיְקוּנְּטְהַה.

בפרק החמישה-עשר של הבהגווד גיטה נאמר, סַרְוַסְיַה צָ'אהַםּ הְרּידי סַנְניוישְׁטַהּ: האל יושב בלב כול. מכאן שההוראה להתמסר לנשמת-העל שבלב מורה על התמסרות לאישיות אלוה, קרישנה. ארג'ונה כבר קיבל את קרישנה כעליון, ובפרק העשירי הוא אומר, פַּרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַםּ דְהָאמַה, כלומר קרישנה הוא אלוה העליון ומשכנן העליון של ישויות החיים כולן. דבריו של ארג'ונה אינם נתמכים רק בחוויה אישית, אלא בבני סמכא דגולים כנָארַדַה, אַסיתַה, דֵוַלַה ווְיָאסַה.